Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
קוראים בשמה
תגיות: ,
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 408
"תכתבי, תכתבי עליי ספר, הוליווד אפשר לעשות מהחיים שלי," נהגה פייגלע להפציר בבתה אביגיל, ולא טעתה. חייה היו סוערים. הם החלו בלידה מוקדמת לאם שכבר הייתה סבתא לשני נכדים, ובילדוּת מפנקת ומגוננת שנקטעה באחת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ונמשכו בזוועות השואה ומחנות הריכוז שבהם הילכה פייגלע כשלוש שנים על סיפו של מוות ויכלה לו. שם, בבדידותה ובאימתה במחנות הכפייה, נחרטו בנפשה צלקות שהשפיעו על בחירותיה ועל מהלך חייה עד יום מותה. לתוך כל אלה נולדה אביגיל, שאף היא נאלצה לקבור את ילדותה לטובת נאצים עלומים שאימה המשיכה להחיות וסירבה בכל מחיר להשאירם "שם". מערכת היחסים בין השתיים פתלתלה ומורכבת, ובה הן פוסעות במעגלי חיים של אובדן, הקרבה, פחד, כעס, ייסורי מצפון, שתיקות רועמות, אשמות, ריחוק, דחייה, קִרְבָה, חמלה ואהבה גדולה. בעזות מצח ובאומץ חושפת אביגיל את חייה כבת "דור שני", תוך שהיא מניחה כתבי אישום כנגד חפים מפשע ונוגעת ללא מורא ב"פרה הקדושה" הנקראת שואה. את השיח שהיא מנהלת עם פייגלע היא טומנת ברובו המכריע במחשבותיה, שם היא מעיזה לשחרר שדים מתרדמתם. קוראים בשמה הוא ספר מטלטל בעוצמתו, בישירותו ובמנעד הרגשות שהוא חושף. גילה פפר, ילידת 1955, עסקה בתחום פיתוח מנהלים, ליווי שינוי והטמעת תהליכי שירות בעיריית תל אביב-יפו. ספרה הקודם, "הצבעים של פיונורה", הוא ספר ילדים שיצא לאור בהוצאת "גוונים", בשנת 2012. "במהלך שנותיי כמנחה ועורך בלטה גילה פפר ככותבת עוצמתית וסוחפת. באומץ רב היא מגוללת סיפור עמוק וחשוף על ניצולת שואה ועל היחסים המורכבים שהיא מנהלת עם בתה. לא מעט ספרים נכתבו על ידי בני ובנות הדור השני לשואה. גילה פפר עושה זאת בייחודיות מרשימה ובכישרון רב." דודו בוסי

 קוראים בשמה

ספר מטלטל בעוצמת הרגשות והתיאורים על חייה של פייגלע בת למשפחה ברוכת ילדים שורדת זוועות השואה ובתה אביגיל- דור שני לשואה. המנעד הדק שרבות דובר וסופר בין דור ראשון לדור השני מתחדד מעל דפי הספר ופותח צוהר על החיים בצל השואה.

הספר מחולק לשני חלקים האחד- קורותיה של פייגלע ומסע הישרדותה את השואה הנוראה וחלקו השני מתאר את חייה לאחר השואה כשהגיבורה המשנית היא בתה אביגיל.

פייגלע נולדה ערב ליל הסדר בטרם זמנה. תינוקת חלושה וזעירה שיצאה לאוויר העולם. אמה פרידה שמרה עליה מכל משמר וכך גדלה היא לצד אחיה ואחיותיה. אחותה הבכורה איטקה כבר היתה נשואה עם ילדים בבואה אל העולם. עוד בהיותה קטנה, נכחה באישיותה העקשנית והכובשת. המלחמה החלה. אביה חזר יום אחד שזקנו הוסר ע"י הנאצים. אחיה שמואל נורה למוות. חברה של אחותה הצליח להציל אותה מרכבות המוות  בשינוי שנת לידתה וכך מצאה עצמה עולה לרכבת ככשירה לעבודה לטרבלינקה כשהיא ילידת 1922 כביכול חמש שנים מעל גילה הביולוגי. אחת הנשים ברכבת אנוצ'קה לקחה אותה תחת חסותה, דאגה לה כבת למורת רוחה של שרה. 3 הבנות היו שלישייה גם במסדרים וגם על דרגש העץ. קר היה לה לפייגלע, ארוחה של מים דלוחים ופיסת לחם יבשה לא סיפקו אותה. באחת הפעמים נחפה מידיה גם אותה פרוסת לחם ושרה, כן דווקא שרה שהיתה מרירה כלפיה, סייעה בעדה .חייהן של הנשים היו קשים מנשוא.

באחד הימים נפל הפור ומפקד המחנה סימן את אנוצ'קה . אנוצ'קה פסעה לעברו של המפקד וירקה בפניו. הוא קשר אותה לעמוד במרכז המחנה. שרה התעקשה כי היא ופייגלע יעמדו בשורה הראשונה כדי לתת כוח לאנוצ'קה . מפקד המחנה הצליף בה כשערוצי דם על גבה. שפך עליה דלי מים  כדי לעורר אותה מעלפונה ולארח מכן תלה אותה. המחזה היה מבעית. גרונה של פייגלע נשנק, חזה עמד להתפוצץ, ברכיה רועדות. שרה העמידה אותה על רגליה, משדלת אותה להמשיך לחיות , לאכול ולשרוד. כך שרדו עד שחרורם מהמחנה. לאחר ששבו כוחותיה במחנה המעבר, גילתה לשמחתה דרך אושר גבר שהתחבר אליהן כי אחיותיה איטקה ולאלה'לה שרדו והן בדרכם לפגוש אותה. אושר שהיה גדול ממנה פרש עליה חסותו ונישא לה בחיפזון למורת רוחה של איטקה בת גילו. נולד להם בן . כשעלתה לארץ ישראל עם בנה ניסתה להיפרד מאושר אשר התנאי שלו היה כי בנם יישאר אתו. ושוב מצאה עצמה בטלטלה נפשית . פייגלע נישאה בשנית ונולדה לה אביגיל. דור שני. חייהן של השתיים היו רוויים מתחים, מחלוקות. הבית נסוב סביב האוכל ואביגיל רצה להיות ציפור חופשיה . האם תצליח לחיות בצל אלו שנשארו בחיים?

ספר נפלא, תיאוריו סוחפים את הקורא לתקופה קשה בחיי היהודים. מטלטל בעוצמתו. מומלץ!

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לשמונה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. גילה פפר סק

    ריגשת אותי. תודה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן