Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
קוקולקה
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 2019
קוּקוֹלְקָה הוא סיפור על כוח רצון, תושייה ותשוקה עזה לחיים, זהו סיפור על ילדים בלי הורים בשולי החברה. הוא מתחיל במעון ילדים באוקראינה של שנות התשעים, שם מתגוררת סמירה הקטנה עם חבריה, המחכים כולם להורים מאמצים. כשחברתה הטובה מרינה נלקחת לאימוץ, משתנים גם חייה. היא מוצאת את דרכה לחבורת ילדים, לומדת לכייס ולגנוב, היא שרה ברחוב כדי לקבץ נדבות. יותר מכל היא אוהבת לשיר וחלומה הוא להיות לזמרת. אבל יש לה עוד חלום: לפגוש שוב את מרינה, חברתה ממעון הילדים. אלא שאת מרינה אימצו זוג הורים גרמנים, ואיך תגיע סמירה לגרמניה? קוּקוֹלְקָה, בסגנונו הישיר והריאליסטי, מרתק את הקוראים והקוראות אל חייה של סמירה, ילדה יפה כמו בובה, ומכאן הכינוי "קוקולקה" (בובה ברוסית). סמירה מיטלטלת תדיר בין תקווה לייאוש, ורק בזכות הרצון העז לחיות חיים טובים יותר היא נאבקת, מנסה בתושייתה להיחלץ מחיים של ניצול, נלחמת ולא מרפה, כמו ניצוץ שלעולם אינו כבה. קוּקוֹלְקָה הוא ספר ביכורים מרשים וסוחף של הסופרת הגרמנייה ממוצא אוקראיני לאנה לוקס, ילידת 1986.

בשנות ה 90, במעון ילדים שבאוקראינה נפגשות שתי בנות עם גורל זהה. מרינה הג'ינג'ית – רוסיה יפה שהתמזל מזלה שאימצו אותה וסמירה הצועניה שהילדים והצוות התעללו בה במעון. הן הופכות לחברות טובות בשעה שריצו את אחד מהעונשים במעון וכשההורים המאמצים של מרינה לקחו אותה, מרינה נתנה לה את הכתובת החדשה שלה וביקשה ממנה להצטרף אליה. מרינה השאירה לה את המתנות שהיא קיבלה למזכרת. לסמירה היתה תקווה. זה היה החלום שלה להצטרף למרינה אי שם בגרמניה.

לילה אחד, שסמירה לא יכלה לשאת את החיים במעון  היא התחמקה החוצה והחליטה  שהיא תגיע לתחנת הרכבת ותסע למרינה. כשהגיעה לתחנה ומוכרת הכרטיסים גרשה אותה, לסמירה לא נותרה כל ברירה והיא הבינה שהתוכנית שלה לא תצא לפועל. היא הסתובבה בתחנה חסרת אונים עד שמצא אותה רוקי. הוא אסף אותה אליו והבטיח שהוא ידאג לה לכל מחסורה ויטפל בה.

הבעיה היתה שמרינה לא הגיעה למנוחה ולנחלה. רוקי אסף אליו ילדים חסרי כל ששלח אותם לקבץ נדבות ולכייס אנשים. הם הכניסו לו כסף והוא נתן להם קורת גג. הם חיו בתנאים קשים ומינימליים כשהוא מחליט על כל צעד – כולם חיים לפי החוקים שלו. מי שזז ימינה או שמאלה הוא העניש בעונשים כבדים. הם חיו בממלכה שלו.

סמירה היתה רק בת 7 – הצעירה ביותר. הם קראו לה קוקולקה – בובה ברוסית. היא היתה יפה ושונה מכל שאר הבנות. היה לו עור כהה כשל צועניה ועיניים בהירות ומהפנטות. סמירה חיה ככה כמה שנים טובות. היא נחשפה לדברים מזעזעים גם בפני עצמם וגם מפאת גילה. היא גדלה בסביבה של סמים, שתתה אלכוהול, עישנה, נוצלה מינית והרשימה עוד ארוכה… חלק גדול מהזמן היא היתה רעבה ללחם ועם כל זה אהבה את רוקי והיתה תלויה בו. כשהביא בנות חדשות במקום אלו שמתו, היא ברחה והגיעה לדימה שחיזר אחריה.

מהפח אל הפחת. אמנם דימה היה בעל ממון והרעיף עליה אוכל, מתנות ותנאים טובים הוא דרדר אותה אפילו עמוק יותר.

מה יהיה הסוף של הסיפור? האם יהיה סוף טוב? האם תתאחד עם מרינה? מה יעלה בגורלה של סמירה?

הספר שלפנינו מספר סיפור עצוב מאוד על ילדה שלא שפר עליה גורלה בלשון המעטה. הספר זעזע אותי לא פעם והפך לי את הבטן. היה לי קשה מאוד לקרוא במיוחד מאחר וראיתי את ביתי שלי מול עיני. סמירה היא ילדה אבודה ומסכנה שרק ניסתה לשרוד בכל דרך. היא חיפשה אהבה ודמות שתתן לה בטחון ותטפל בה.

נהנתי מהספר (עד כמה שניתן לומר נהנתי מקריאה על נושא קשה שכזה).  הוא שונה, נוגע ללב ומספר הצצה לעולם אחר. קראתי אותו בשקיקה כדי לגלות את הסוף, כדי לדעת האם היה סוף טוב וכדי לדעת מה קרה לסמירה .

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן