Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
קול
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 377
כשהממשל מאשר חוק, האוסר על נשים לדבר יותר מ-100 מילים ביום, ד"ר ג'ין מקלילנד עדיין נמצאת בהכחשה. דבר כזה לא יכול לקרות כאן. לא באמריקה. לא לה. אך במהרה הנשים אינן מורשות לצאת לעבוד, על הילדות נאסר ללמוד לקרוא ולכתוב, והרחובות מתמלאים בחיילים. וזוהי רק ההתחלה... ואז אחיו של נשיא ארצות הברית נפגע בראשו בתאונה, וד"ר מקלילן, נוירולוגית מומחית בטיפול בנפגעי ראש, נקראת לעזרה. אך היא יודעת שברגע שתסיים את תפקידה, יוחזר מונה המילים אל מפרק כף ידה, והיא תושתק מחדש. עבור עצמה, עבור בתה ועבור כל הנשים המושתקות, ג'ין תעשה הכול כדי לקבל את קולה מחדש.

אנחנו היינו הקולות שאי אפשר להשתיק.

הספר "קול" הוא מותחן בדיוני עתידני המתרחש בוושינגטון. לפני שנה נבחר לנשיאות בארה"ב סם מאיירס.
הוא הבטיח הבטחות והפיח תקוות אבל כשהוא קיבל את התפקיד הכל עף עם הרוח ובמהלך כהונתו הצליחה להשתחל לממשל תנועה דתית שהגיעה מהמדינות הדרומיות.
לאט אבל בטוח התנועה הזאת הצליחה לשנות את הנופך הדמוקרטי של קליפורניה ועוד חלקים אחרים במדינה ולהשליט משטר דתי קפדני אבל המצב הקיצוני הזה לא התחיל עם כניסתו של מאיירס לשלטון, ההכנה לכך התחילה עשרים שנה לפני כן כאשר מספר הנשים בסנאט החל להידלדל ותוך חמש עשרה שנים הייצוג הנשי בקונגרס ירד מעשרים אחוז לאפס.
הממשל התחיל להיות נשלט ע"י גברים שמרנים שאוהבים יותר את אלוהים ופחות נשים.
נשים בכל הגילאים היו צריכות לענוד על היד מונה מילים שמשמעותו היתה שהמילים שלהן נספרות והן יכולות לדבר רק מאה מילים ביום ולא לתקשר עם הסביבה בשום צורה או דרך.
במרכז העלילה עומדת ד"ר ג'ין מקלילן. ג'ין היא קלינאית תקשורת לשעבר שעבדה במעבדה על נסיוב מיוחד שאמור לעזור לאנשים עם קשיי דיבור קשים ולשפר את מצבם משמעותית. ג'ין נשואה לפטריק ואמא של סוניה בת החמש, התאומים סם ולואי בני ה11 וסטיבן בן ה 16.

היחסים בין ג'ין לפטריק די מעורערים, לג'ין קשה להתנהל במערכת יחסים בה היא לא יכולה להביע את דעתה והקשר ביניהם נע בעיקר בשתיקה רועמת.
סטיבן, בנה הבכור של ג'ין מתקרב לדת והיא לא אוהבת שדעותיו מתחילות להיות קיצוניות ותומכות בממשל.
יום אחד מגיעים אל ג'ין הביתה אנשי הנשיא בבקשת עזרה בעקבות תאונת סקי שעשה בובי אחיו של הנשיא שפגעה לו בדיבור.
ג'ין היא המומחית המובילה במדינה לענייני דיבור ושפה ורק היא יכולה להציל את אחיו של הנשיא.
היא מתגעגעת למחקר שלה, לספרים, לשיחות ובעיקר לתקווה ובלית ברירה היא מוכנה לחזור למחקר כדי להציל מישהו שלא אכפת לה ממנו רק כדי שתוכל לחזור לדבר ולו רק ל-90 יום אבל מה יקרה לאחר שימי המחקר יסתיימו? מה יעלה בגורלה ובגורל בתה הקטנה שגם היא מנועה מלדבר?

הספר היה מצמרר ומאד הזכיר לי את הספר והסדרה "סיפורה של שפחה" בנושא של השתקת נשים, הכנסת הדת לשלטון, הכנעת נשים והגבלת החופש שלהן.
זה אמנם ספר בדיוני והסופרת שלו הלכה קצת רחוק מידי עם הרעיון של השתקת נשים אבל המסר שלו הוא לא רחוק מהמציאות ולמרות הקידמה והאפשרויות הרבות שנפתחו בפני נשים בעולם במשך השנים עדיין יש תחושה שזה עולם של גברים ויש מקומות בעולם בהם נשים צריכות להיות כנועות, שתוקות ויפות ולהקדיש את עצמן לבעל ולמשפחה ולהיות נאמנות לדת שלהן.
במהלך העלילה הוזכר רבות הנושא של נשים טהורות ומשפחה טהורה וזה גרם לי לקונוטציה שלילית שהזכירה לי את עליית הנאציזם לשלטון וההתמקדות בגזע הארי הטהור.
המסר החזק בספר הוא ש: הרשע מנצח כשאנשים טובים לא עושים כלום! משפט חזק שנתקלתי בו גם בספר "הזמיר" שעסק במלחמת העולם השניה.
הפרקים היו קצרים וזורמים, התחלת הספר היתה קצת מונוטונית אבל לקראת הסוף הוא תפס תאוצה, הוא היה מאד מתעתע ועד הרגע האחרון אי אפשר היה לדעת מי אויב ומי ידיד, מי בעד הממשל ומי מנסה להתנכל לו בסתר.
הספר נע בין דרמה למתח ולאורך כל העלילה רץ לי בראש שירו של ג'יימס בראון: זהו עולם של גברים אבל הוא לא שווה כלום בלי נשים, אין ספק שזה היה ספר מעורר מחשבות.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן