Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
קודם כול אהבה
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 368
האחיות ג'וזי ומרדית שונות מרחק שנות אור זו מזו. מרדית, עורכת דין מחויטת, נשואה לנולן ואמא להרפר בת הארבע. יהיו כאלה שיגידו שהיא מרובעת או משעממת. ג'וזי, לעומת זאת, היא מחנכת כיתה א', מבולבלת ומבולגנת, ומגדלת כלב. יהיו מי שיגידו שהיא מסרבת להתבגר ושעוד דקה היא כבר תהיה פתטית. שתי האחיות מעולם לא הסתדרו, גם לא כשהיו קטנות, ועד היום יש ביניהן יריבות. מרדית חושבת שג'וזי חסרת אחריות ומבזבזת את חייה. ג'וזי חושבת שמרדית לחוצה וביקורתית. ההורים משתדלים לא לנקוט עמדה ולהלך בין הטיפות, אבל אסון שאירע לפני שנים רבות מעיב כצל אפל על חייהם של כל בני המשפחה, ושרשרת של אירועים תאלץ אותם להתמודד סוף-סוף עם האמת. ביד בוטחת, כשהיא מצוידת בהרבה הומור ותבונה, מובילה אותנו אמילי גיפין בדרך החתחתים של המשפחה הלא-שגרתית הזאת וגורמת לנו להתאהב בשתי האחיות. גם ג'וזי וגם מרדית נמצאות על פרשת דרכים, כל אחת מהן צריכה לעשות צעד שאין ממנו דרך חזרה. בסופו של דבר, למרות השוני ביניהן, שתיהן מגיעות לאותה המסקנה: האהבה קודמת לכול.

הספר מספר את סיפורן של האחיות ג'וזי ומרדית' שאיבדו את אחיהן דניאל כשהיה עוד סטודנט באוניברסיטה. המוות הזה מלווה אותן בחייהן ובכל מה שהן עושות הוא שם איתן. בזכות דניאל / מותו של דניאל, מרדית' אף זכתה בבן זוג לחיים.

ג'וזי היא רווקה בת 37, מורה לתלמידים בכיתה א'. בדיוק בשנת הלימודים הנוכחית לומדת בכיתתה ביתו של האקס המיתולוגי שלה – מה שמסעיר אותה וגורם לה לחשוב על מצבה המשפחתי העגום שלה. היא גרה עם החבר הכי טוב שלה ומגדלת כלב.

אחותה מרדית' שונה ממנה מאוד באופי. היא עו"ד שנשואה לנולן (החבר הכי טוב שהיה לדניאל אחיה) ואמא לילדה בת 4.

שתי אחיות, שני הפכים באופי, בגישה ובאורח החיים.

הספר עוסק ביחסים בין השתיים ומציג את הדיעה וההתנהגות של כל אחת בסיטואציות שקרו להן במהלך חייהן. כך גם הסיפור מסופר. בכל פרק משהי אחרת מספרת את קורותיה מהזווית שלה.

הספר מלווה את ג'וזי שרוצה להפוך לאמא מתרומת זרע אנונימית ואת ההתמודדות שלה עם העבר ועם העובדה שנשארה רווקה ואולי פיספסה את הרכבת ואת מרדית' וחייה הנישואין שלה ואת המחשבות על הבאת ילד נוסף לעולם.

הספר מספר על כל אחת בנפרד ועל איך זה מתקשר לקשר בניהן. שתי אחיות שאיבדו את אחיהן, הוריהן התגרשו – לא נשאר להן הרבה בחיים. למרות כל מה שעברו בדרך, המריבות בניהן, חילוקי הדיעות והמשברים הן מגיעות למסקנה חשובה "באופן בלתי נמנע אנשים עוזבים מאכזבים ומתים. אבל יש דבר אחד קבוע, דבר אחד שתמיד אפשר לסמוך עליו :האהבה לא רק קודמת לכל אלא, בסופו של דבר היא הדבר היחיד שנשאר…"

ספר חמוד שלמרות שלא קורה בו הרבה הוא זורם ונעים. נהנתי לקרוא אותו מתחת לפוך בסוף שבוע חורפי.

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן