Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
קודם כול אהבה
קטגוריה:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 364
האחיות ג'וזי ומרדית שונות מרחק שנות אור זו מזו. מרדית, עורכת דין מחויטת, נשואה לנולן ואמא להרפר בת הארבע. יהיו כאלה שיגידו שהיא מרובעת או משעממת. ג'וזי, לעומת זאת, היא מחנכת כיתה א', מבולבלת ומבולגנת, ומגדלת כלב. יהיו מי שיגידו שהיא מסרבת להתבגר ושעוד דקה היא כבר תהיה פתטית. שתי האחיות מעולם לא הסתדרו, גם לא כשהיו קטנות, ועד היום יש ביניהן יריבות. מרדית חושבת שג'וזי חסרת אחריות ומבזבזת את חייה. ג'וזי חושבת שמרדית לחוצה וביקורתית. ההורים משתדלים לא לנקוט עמדה ולהלך בין הטיפות, אבל אסון שאירע לפני שנים רבות מעיב כצל אפל על חייהם של כל בני המשפחה, ושרשרת של אירועים תאלץ אותם להתמודד סוף-סוף עם האמת. ביד בוטחת, כשהיא מצוידת בהרבה הומור ותבונה, מובילה אותנו אמילי גיפין בדרך החתחתים של המשפחה הלא-שגרתית הזאת וגורמת לנו להתאהב בשתי האחיות. גם ג'וזי וגם מרדית נמצאות על פרשת דרכים, כל אחת מהן צריכה לעשות צעד שאין ממנו דרך חזרה. בסופו של דבר, למרות השוני ביניהן, שתיהן מגיעות לאותה המסקנה: האהבה קודמת לכול.

האהבה לא רק קודמת לכול, אלא, בסופו של דבר, היא הדבר היחיד שנשאר.

משפחה זה הדבר הכי חשוב בחיים שלנו וכשאסון פוקד אותנו, הכל משתנה ברגע אחד ואנחנו צריכים לבחור האם להתאחד ולהמשיך בחיינו או ללכת כל אחד לדרכו עם הצער האישי שלו.

ג'וזי היא רווקה בת 37 המתגוררת באטלנטה ועובדת כמורה מזה 14 שנה בבית ספר יסודי.
היא מתגוררת עם רוב, השותף שלה לדירה שהוא גם החבר הכי טוב שלה, והוא היחיד שמסוגל להכיל את האישה הפרועה והילדותית הזאת.
היא אובססיבית לגבי האקס שלה ויל שנטש אותה לפני מספר שנים ועכשיו היא צריכה להתמודד עם העובדה שהיא המחנכת החדשה של בתו אידי בת השש.
לעומת ג'וזי, אחותה מרדית היא ההיפך הגמור. היא עורכת דין מצליחה שנשואה מזה שבע שנים לבעלה המושלם נולן ואם להרפר בת הארבע והיא חיה את החלום האמריקאי.
היא בוגרת ואחראית וזאת שכולם מצפים ממנה ליותר והיא אוהבת להציג כלפי חוץ תמונה של משפחה מושלמת למרות שבתוך תוכה יש בה הרבה תסכול ומרמור על הזוגיות הנשחקת שלה, על האמהות המתישה ועל עבודתה התובענית שאין בה סיפוק כי גם לרוץ אחרי השלמות זה מתיש לפעמים.

לפעמים, אני מגלה שאני תוהה מה נורא יותר, להעמיד פנים שאת מאושרת כשזה לא נכון, או להרגיש כל כך לא מרוצה כשאת אמורה להיות מאושרת. (עמ' 42)

ג'וזי הבליינית והמבולגנת ומרדית המסודרת באופן כפייתי, לא מסתדרות ביניהן עוד מילדות אבל כידוע, משפחה לא בוחרים והן משתדלות להתעלות מעל עצמן ולנסות לתקשר בצורה תרבותית עד כמה שאפשר.
ג'וזי מנסה להתקרב למרדית, לשמוע לעצתה, ניכר שהדיעה שלה מאד חשובה לה ואילו מרדית היתה מעדיפה להתרחק מג'וזי ולהמשיך לשפוט אותה. מתחת לפני השטח יש בין שתיהן קנאה סמויה, וכל אחת מהנשים היתה רוצה להיות כמו אחותה.
ג'וזי רוצה להתחתן ויותר מכל היא רוצה להיות אמא ומרדית מרגישה שהחופש קורא לה ויש בה תחושה של החמצה מכיוון שכל חייה חלמה בכלל להיות שחקנית תיאטרון. מרדית מרגישה שהיא חיה חיים של פשרה וכל מהותה מאז ומתמיד היתה לרצות את כולם ולהיות המבוגר האחראי בתוך משפחתה המתפרקת אל מול עיניה הפקוחות והיא מקנאה בג'וזי על היותה אגואיסטית שעושה רק מה שטוב לה.
מעל המשפחה מרחף אסון כבד שקרה לפני 15 שנה ופיצל את המשפחה לכל עבר, אותו אסון שבעקבותיו נחרצו הגורלות של כל אחת מדמויות העלילה.
ג'וזי ומרדית, כל אחת בדרכה, עוברות משבר והן נמצאות בפרשת דרכים שאולי יזכיר להן שמשפחה היא מעל הכל.

עלילת הספר כתובה מנקודת מבטה של ג'וזי ומנקודת מבטה של מרדית. אישית, הזדהתי עם מרדית אבל הרגשתי חיבור חזק יותר לג'וזי, אהבתי את הרצון שלה לשנות דברים, לזרום ולקרב אליה את המשפחה.
התברכתי בשתי אחיות נפלאות ועל אף שאנחנו מאד שונות, יש מאחורינו את החינוך המשותף, הערכים שקיבלנו מהורינו ואני מוצאת מעצמי קצת מכל אחת מהן.
הסופרת אמילי גיפין מטיבה לכתוב על משברים בזוגיות ופרשות דרכים כמו שכתבה בספריה הקודמים: 'לב העניין', 'הלב זוכר לעד' ו'אוהבת לא אוהבת'.
חדי העין יבחינו בדמות של אלן, חברתה הטובה של מרדית שהיא גם הדמות המרכזית בספרה של אמילי גיפין 'אוהבת לא אוהבת' (לקח לי קצת זמן לעלות על זה)…שמחתי לקרוא את המשך קורותיה של הדמות הנפלאה הזאת ונהנתי מאד מהספר הזה – מומלץ ביותר לקריאה.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן