Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
צעד ועוד צעד
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
מוציאים לאור: ,
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 376
זו כנראה ההזדמנות האחרונה של זואי להתחיל מחדש. זה אולי הסיכוי האחרון של מרטין לאסוף את עצמו ולאחות את השברים. ההחלטה שהם מקבלים, כל אחד בנפרד, מבלי להכיר זה את זה, היא אחת: לצאת לדרך. ולא סתם דרך, אלא למסע רגלי של אלפיים קילומטרים, מצרפת לספרד, מסע הקמינו דה סנטיאגו. עם תרמיל קטן, זוג אחד של בגדים להחלפה, מעט מאוד כסף והידיעה שאין להם עוד מה להפסיד, הם יוצאים לדרך. הם מטיילים לבד, אך נתקלים זה בזה, הם חשדנים וקוצניים, אבל מתחת לכסות הצינית שניהם נושאים מטען כואב. ושניהם גם יודעים: הדרך תשנה אותם. 'צעד ועוד צעד' הוא ספר מעורר השראה על מסע פיזי ונפשי באמצע החיים, על היכולת לשנות ולהשתנות גם כשהכול נראה אבוד, וכן – זהו גם ספר על הזדמנות שנייה ואהבה מסעירה אך בוגרת.

זואי מגיעה מארה"ב לצרפת במטרה למצוא קצת רוגע אחרי אסון מטלטל. מרטין מסיים את הסמסטר האחרון שלו כמרצה באוניברסיטה קטנה, בלי תוכניות להמשך. שניהם מוצאים את עצמם נפרדים מהחיים הקודמים שלהם ומתחילים ללכת את ה"קמינו דה סנטיאגו" (או בקיצור "הקמינו"), המורכבת מכמה מקטעים שונים. הדרך מתחילה בדרום צרפת ומסתיימת בצפון ספרד, והיא בעצם מסלול שבו צליינים נוצרים הלכו (ועדיין הולכים) במטרה להגיע לקתדרלה בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שנמצאת בסוף המסלול.

זואי ומרטין מתחילים ללכת את הקמינו מאותה נקודה, אבל בנפרד. לכל אחד מהם יש את התכנון שלו לנקודת הסיום, קצב ההליכה, מקומות הלינה, ועוד. במהרה הם מגלים כשהולכים את החלק הצרפתי של הקמינו, ועוד מחוץ לעונה – קשה שלא ללמוד להכיר את חבריך לדרך.

הספר מסופר משתי נקודות המבט, ומחולק לפרקים קצרצרים – מה שמצד אחד מקל על כניסה לעניינים בכל פעם שפותחים אותו (כי כנראה לא תהיו באמצע פרק), ומצד שני קצת מסוכן לזמנים שבהם צריך לסגור אותו ("רק עוד פרק אחד.."). שתי נקודות המבט מרכיבות לנו את הסיפור השלם של שניהם, לצד הסיפורים של ההולכים האחרים על הקמינו שהם פוגשים במגוון נקודות לאורך הדרך.

למרות שהספר הוא סביב מסלול טיולים ארוך – ההתמקדות שלו היא יותר סביב זמני הערב, המנוחה מההליכות הארוכות. יש מעט תיאורי נוף לצד הרבה שיחות, בילויים, ושינויים נפשיים (וגם פיזיים) שהדמויות עוברות לאורך העלילה. כמו שמסופר לנו בגב הספר, ונאמר לזואי ולמרטין בתחילת הסיפור – הדרך בהחלט משנה אותם.

החוויות שלי עד עכשיו עם ספריו של גרהם סימסיון היו חלוקות – האמת שממש לשני חלקים. היו שני ספרים שלו שקראתי ומאוד אהבתי, ושניים שלא אהבתי. את "צעד ועוד צעד" הוא כתב יחד עם אשתו אן, והם שאבו השראה לכתיבה מהפעמיים שבהן הלכו את הקמינו בעצמם. עבורי זה עבד, והספר מצטרף לקבוצת הספרים של סימסיון שאהבתי מאוד. הוא זורם, הסיפורים שהעלילה מכילה מעניינים, הדמויות בנויות בצורה טובה, והספר מצליח להפתיע ולהשתנות ממש לכל אורכו. הוא נוגע בנושאים מורכבים אבל נשאר קליל ונעים לקריאה.

לסיכום – אני מאוד ממליצה על הספר, ומאמינה שהוא מתאים למגוון רחב של אנשים.
קראתם את הספר? אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.

גלי שטרן

מטפחת עציצים, מכורה ללונדון, אוהבת אנשים ותמיד עם ספר ביד (או מקסימום בתיק).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן