צעד גדול קטן
תגיות:
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 459
רות ג'פרסון היא אחות עם עשרים שנות ניסיון במחלקת יולדות בבית חולים בקונטיקט. במסגרת המשמרת שלה רות מבצעת בדיקה שגרתית בתינוק בן יומו, אך כעבור דקות ספורות מגלה שהטיפול בתינוק הזה נלקח ממנה. ההורים דוגלים בעליונות הגזע הלבן ואינם רוצים שרות האפרו־אמריקנית תיגע בבנם. בית החולים נעתר לבקשה. אלא שלמחרת התינוק נכנס לדום נשימה בחדר שרק רות נמצאת בו. האם היא תציית להוראה או תתערב? רות מהססת לפני ביצוע ההחייאה ועקב כך מואשמת בפשע חמור. סנגורית ציבורית לבנה מקבלת על עצמה את התיק אך מעלה גישה מפתיעה — לא להעלות את נושא הגזע בבית המשפט במסגרת קו ההגנה. בזמן שרות מנסה לשמור על חיים תקינים ככל האפשר, במיוחד למען בנה המתבגר, התיק הופך לסנסציה תקשורתית. ובעוד המשפט מתקדם, רות והסנגורית נאלצות להילחם זו על אמונה של זו ומגלות שכל מה שלמדו בחייהן על אחרים  ועל עצמן עשוי להיות שגוי. ג'ודי פיקו כתבה עד כה עשרות רומנים שתורגמו ל־21 שפות ונמכרו ב־14 מיליון עותקים ברחבי העולם. בשנת 2003 היא זכתה בפרס "ניו אינגלנד בוק" על מכלול יצירתה.

כשהיתה רות ג'פרסון ילדה קטנה, היא צפתה באמה מיילדת את כריסטינה, בתה של הבוסית שלה, המראה הקסום הזה נטבע עמוק בזיכרונה ובבגרותה היא החליטה לעבוד כמיילדת.
מספר שנים לאחר מכן, רות עובדת כמיילדת בבית חולים מרסי וסט הייבן בקונטיקט מיזה עשרים שנה והיא בעצם האחות השחורה היחידה במחלקת היולדות.
היא מגדלת לבדה את בנה אדיסון בן ה 17 לאחר שבעלה נהרג בשירות באפגניסטן ונאלצת להתמודד עם קשיי הפרנסה ובגידול מתבגר שעובר טלטלות רגשיות.
יום אחד, באחת המשמרות שלה בבית החולים היא עומדת בפני מצב לא נעים שבו זוג לבן שנולד להם תינוק, לא מוכנים שרות תתקרב אליו אך ורק בגלל צבע עורה.

טרק באוור הוא לא סתם טיפש אנוכי, לפי האופן שבו הוא התרברב בקעקוע של דגל הקונפדרציה, אני מניחה שהוא לא מחבב במיוחד אנשים לא לבנים. (עמ' 45)

טרק באוור הוא גבר מחוספס שנשוי לבריטני וזה מכבר נולד להם בן בשם דיוויס אשר נולד בבית חולים בו רות עובדת.
כשהיה טרק בן אחת עשרה, נהרג אחיו טאנר בן השש עשרה בתאונת דרכים על ידי גבר שחור ומאז טרק לא אוהב אנשים שחורים.
לאחר מותו של טאנר, כל המשפחה התפרקה וטרק עבר עם אמו לגור אצל סבו הקשוח שהיה חייל לשעבר והעניק לו חינוך נוקשה וחסר רגש.
כשהיה טרק בן חמש עשרה הוא התחבר לבחור בן עשרים בשם ריין שקירב אותו לעולם שכולו גזענות ושנאה כלפי מי שלא היה "גזע לבן טהור", השנים הופכות את טרק לאיש אלים וכועס בעל דעות קדומות והוא אף לא מהסס להביע אותן בגלוי.

לא מספיק רק להאמין במה שריין האמין, שהלבנים הם הגזע העליון.  לא מספיק לקרוא את "מיין קאמפף" שלוש פעמים.  כדי להיות אחד מהם באמת אתה צריך להוכיח את עצמך. (עמ' 39)

באותו יום גורלי שעליו בעצם מבוססת העלילה, רות עושה משמרת כפולה בבית החולים,  היא הולכת לבקר את התינוק דיוויס ולא מתקרבת אליו מכיוון שקיבלה הוראה מגבוה שאסור לאפרו אמריקאים לגעת בתינוק.
כאשר האחות שמטפלת בו נאלצת לנטוש את התינוקיה עקב מקרה חירום, רות נותרת לבדה עם דיוויס ולפתע מגלה שהוא כחול ולא נושם, היא מהססת האם לטפל בו בגלל ההוראה שקיבלה לא לגעת בו ולבסוף מנסה להחיות אותו ואף מזעיקה לעזרתה צוות החייאה אך התינוק לא שורד ומת באותו היום.
לאחר מותו של דיוויס מחליט טרק לתבוע את בית החולים ומחפש קורבן כדי להאשים אותו במותו של בנו, הוא רוצה שמישהו ישלם על העוול שנעשה לו ולאשתו.
בית החולים מחפש קורבן משל עצמו וההנהלה שוללת את רישיונה של רות בתואנה שהיא אשמה במות התינוק בשל רשלנות.
בלילה שוטרים פורצים לביתה, אוזקים אותה והיא נעצרת אבל משתחררת בערבות לאחר יומיים.
לחייה נכנסת קנדי מק'וורי, סינגורית שמוקצת לה מטעם המדינה ונלחמת כדי להוכיח את חפותה.
רות נתבעת על ידי המדינה ומואשמת כרוצחת של דיוויס, היא חשה שכל התביעה הזאת מלאה בנימה גזענית בגלל צבע עורה.
רות נאלצת למצוא עבודה ברשת מזון מהיר, ביתה ממושכן בגלל הערבות שהיתה צריכה לשלם לבית המשפט, אין לה כסף לחידוש רשיון הרכב אז היא מתחילה לנסוע באוטובוסים לעבודה, ולא בטוח שתוכל לשלוח את בנה לקולג' יוקרתי במצב הקיים, כל עולמה קורס עליה וברגעיה הקשים ביותר היא לומדת להבחין מי הם חבריה האמתיים שעליהם ניתן לסמוך בכל מצב ומי נשארו בגדר חזיון תעתועים.
רות עומדת למשפט על מות דיוויס ונלחמת על חייה, מבחינתה המשפט הוא הרבה מעבר לרשלנות רפואית אלא מורכב ממשהו אישי נגדה בגלל צבע עורה, היא יודעת שכל התעודות בעולם לא יצליחו לגרום לה להיות שווה למישהו שהוא לבן והיא נלחמת עם עורכת דינה להראות שהמשפט הוא קודם כל על רקע גזעני.

אם אין באפשרותי לעשות דברים גדולים, אעשה דברים קטנים כאילו הם גדולים. (עמ' 172)

כמו בספריה הקודמים של פיקו יש שני צדדים למטבע ואין כאן שחור או לבן (למרות שבספר הספציפי הזה דווקא יש) אלא גם הרבה אפור באמצע, גם כאן היא מתמקדת בדילמות מוסריות הרות גורל ותמיד מחכה לנו בסוף הספר טוויסט שמשנה את כל הקערה על פיה.
הספר "צעד גדול קטן" הוא ספר על שנאה, גזענות אבל גם על תקווה וגאולה.
נהנתי מאד לקרוא אותו, ג'ודי פיקו לעולם לא מאכזבת.

קריאה מהנה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט