הסיפור שלפנינו מתחיל בפרידה, פרידה קשה וכואבת. סופי קיבלה טלפון שמחזיר אותה לעמק שממנו התרחקה ומזמין אותה להגיע להפרד מאימה שנמצאת במצב מסכן חיים בבית החולים.
החזרה למשפחה, החזרה לעמק מביאים אותה לעשות סוג של חשבון נפש ולהזכר בעברה מהילדות ועד לחייה הבוגרים כשהכירה את אבשלום ההורס ששחנה את חייה.
סופי נולדה למריה שבהחלט לא היתה צברית ולאביה שאהב את העמק והיה מחובר לטבע ולמקום אפילו בעיסוקו. הספר מספר על הילדות שלה, על הוריה ביחד ולחוד ועל הקשר הנדיר שהיה לה עם אחיה התיאום בינימין.
את אבשלום הכירה בטיול ארוך שעשתה בחו"ל לגמרי במקרה וכבר בפגישה הראשונה בניהם היא ידעה שאיתו תרצה לחיות. סופי מצאה בקשר איתו, בו ובמשפחתו כל מה שהיה חסר לה במשפחה בה היא גדלה. הם היו חמים ומלוכדים, היו הרבה ארוחות משפחתיות וחגיגות, היא מצאה באימו מה שלא היה לה עם אמא שלה, היא נאחזה חזק בקשר בניהם שעם הזמן גם השתנה.
לא פשוט להחזיק קשר זוגי ובטח לא שהבסיס של האישיות שלך לא יציב כשהעבר נמצא איתך ומושך אותך אחורה. היה קשה לסופי להיות בזוגיות עם אבשלום למרות שניסתה ככול שיכלה.
האם הקשר בניהם יחזיק מעמד ומה יקרה לסופי בהמשך?
תוכלו למצוא את כל התשובות בציפורים בעמק.
הספר מספר את המסע של סופי עם עצמה ועל החסכים מהעבר שעיצבו את דמותה והשפיעו עליה כאדם בוגר .
הסיפור נע בין העבר להווה בטבעיות ובהרמוניה כשהסיפורים מהעבר מסבירים את ההווה. הכתיבה של גלב מרהיבה וקולחת, המינונים נכונים, קצב הסיפור כפי שאני אוהבת והעלילה מסקרנת למרות שהרגשתי שנחלשה בשליש האחרון שלה הסיפור ולמרות שהרגשתי שלא הצלחתי להתחבר עד הסוף.
אני לגמרי אמביוולנטית פה בגלל מה שציינתי ולגמרי ממליצה לכם לנסות בעצמכם.
