Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
צבע השמים שלנו
קטגוריות:
הוצאה לאור: ,
תאריך הוצאה: 2018
מספר עמודים: 375
מסען המטלטל של שתי חברות ילדות, שעולמותיהן מצטלבים ואז משתנים לעד בלילה אחד הרה גורל. הודו, 1986: מוקטה, ילדת כפר בת עשר נלקחת למקדש האלה ילאמה לעבור טקס שבסופו תוכרז לזונת מקדש, כמו אמה וסבתה לפניה. במאמץ למלט אותה מגורלה, היא נשלחת לעבוד כמשרתת בביתו של אשוק, פעיל חברתי בעיר מומבאי. תוך זמן קצר הופכות מוקטה וטארה, בתו בת השמונה של אשוק, לחברות נפש. טארה, המתעלמת מתכתיבי המסורת ומהבדלי המעמדות שביניהן, חושפת בפני מוקטה עולם חדש – עולם של משחקים, מוזיקה, קריאה – ועוזרת לה להחלים מפצעי עברה. אך לילה אחד בשנת 1993, מתנפץ עולמן. מוקטה נחטפת מבית משפחתה של טארה ונעלמת. טארה ואביה מוכי הצער בשל מות האם והיעלמה של מוקטה מהגרים לאמריקה כדי להימלט מזיכרונות העבר המקיפים אותם בכל פינה. אחת-עשרה שנים לאחר מכן, חוזרת טארה להודו, נחושה למצוא את מוקטה ולהתמודד עם רגשי האשמה המלווים אותה. החיפוש מוביל אותה לעולם התחתון של בתי הבושת והסחר בנשים, וטארה מתחילה לחשוף סודות נושנים לגבי משפחתה שלה, שעשויים להסביר מה עלה בגורלה של מוקטה. צבעם של השמים נע מהכפר ההודי המסורתי אל העיר ההומה מומבאי, ומביא את סיפורן של שתי נשים אמיצות המשמיעות את קולותיהן של מיליוני נשים שקולן מושתק. זהו ספר יפהפה ושובר לב על חברות בלתי אפשרית, על בגידה ובסופו של דבר, על גאולה. אמיטה טראסי נולדה במומבאי, הודו, וגדלה בה. כיום היא מתגוררת ביוסטון, טקסס. בקרו אותה באתר האינטרנט שלה, www.amitatrasi.com.
זהו סיפור על 2 נשים- על חברות אמיצה ועל בגידה כואבת, על אכזבות רבות אבל תקווה חזקה המאפשרת לשרוד- תקווה שיום אחד השמים יתבהרו.
מוקטה גדלה לשושלת נשים מהמעמד הנמוך בהודו שייעודן הוא להיות דוודאסיס (זונות מקדש). בכל ערב היא נאלצת לישון בחוץ כדי לא להפריע ללקוחות ולאמה בעבודה .. אמה חולמת לנתק אותה מהגורל הזה ולהשיג לה חיים טובים יותר. ואכן מצליחים למלט אותה מהכפר ושולחים אותה לבומביי לעבוד כמשרתת.
טארה היא בת יחידה לזוג הורים אוהבים, שהתחתנו בניגוד לרצון הוריהם וברחו גם הם מהכפר. היא קשורה מאוד לאביה - היא בבת עינו. אביה מתואר כפעיל חברתי המוערך מאוד בקהילה, ואת חלק מחייו הקדיש להצלת ילדים יתומים ואומללים מגורל אכזר, הוא מאמין שכולם שווים ומחנך את ביתו גם להאמין בכך. בין הילדים המגיעים לביתם מגיעה גם מוקטה .
מוקטה מגיעה למשפחתם מפוחדת וכנועה, היא לא מדברת ולא מתקשרת, היא נמצאת בסוג של הלם. אך טארה שאינה מפסיקה "לכרכר סביבה" חודרת לליבה ומצליחה לפתוח אותה עד שנפשם נקשרת. הן גדלות כאחיות למורת רוחה של האם, חייהם מתמלאים מוזיקה, קריאה ומשחקים.
אבל לגורל תכניות אחרות. אימה של טארה נהרגת בפיצוצים בהודו ומוקטה נחטפת באחד הלילות ונעלמת. אביה של טארה שלא מצליח להתאושש ממות האם, מחליט להגר עם טארה לארה"ב, להתחיל שם חיים חדשים.
לאחר כעשור טארה מחליטה לחזור להודו מתוך שאיפה למצוא את מוקטה, להשיג מחילה ויהי מה. החיפוש הזה מוביל אותה למקומות אפלים, לעולם התחתון, לבתי בושת, לעוני והתעללות, אך היא לא מאבדת תקווה.
הספר מספר לסירוגין את הסיפור מנקודת מבטה של טארה ומנקודת מבטה של מוקטה כשהוא משלב עתיד ועבר. דמויותיהן המתוארות בצורה מוחשית ובאותנטיות חודרות ללב. מוקטה עם התמימות, הרגישות והרצון לרצות את כולם, מרעיפה אהבה בלי תנאי על מי שהיא אוהבת. היא עוברת כ"כ הרבה רע בחייה ובכל זאת שומרת על שפיות ואופטימיות. וטארה חדורת המטרה, מלאת הסבלנות , לא מוותרת גם ברגעים קשים, מנסה במעט לסייע במלחמה ברוע ובהתעללות, ותוך כדי עושה חשבון נפש לעצמה.
זהו ספר לא קל לקריאה .. המון דמעות הזלתי בגללו וויתרתי על שעות שינה. אבל אין ספק שזה השתלם. הספר נקרא בנשימה עצורה, קשה מאוד להאמין שדברים כאלה קיימים במציאות של היום - וזה עוד יותר קורע את הלב.
אהבתם? שתפו!

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן