Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
צבע השמים שלנו
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 375
"ספרה של טראסי רוקם בחינניות חוטים של אחוות נשים, אהבה ותקווה, ומציג במבט מתוק-מריר את המסורת והטרגדיה." PUBLISHER'S WEEKLY מסען המטלטל של שתי חברות ילדות, שעולמותיהן מצטלבים ואז משתנים לעד בלילה אחד הרה גורל. הודו, 1986: מוקטה, ילדת כפר בת עשר נלקחת למקדש האלה ילאמה לעבור טקס שבסופו תוכרז לזונת מקדש, כמו אמה וסבתה לפניה. במאמץ למלט אותה מגורלה, היא נשלחת לעבוד כמשרתת בביתו של אשוק, פעיל חברתי בעיר מומבאי. תוך זמן קצר הופכות מוקטה וטארה, בתו בת השמונה של אשוק, לחברות נפש. טארה, המתעלמת מתכתיבי המסורת ומהבדלי המעמדות שביניהן, חושפת בפני מוקטה עולם חדש – עולם של משחקים, מוזיקה, קריאה – ועוזרת לה להחלים מפצעי עברה. אך לילה אחד בשנת 1993, מתנפץ עולמן. מוקטה נחטפת מבית משפחתה של טארה ונעלמת. טארה ואביה מוכי הצער בשל מות האם והיעלמה של מוקטה מהגרים לאמריקה כדי להימלט מזיכרונות העבר המקיפים אותם בכל פינה. אחת-עשרה שנים לאחר מכן, חוזרת טארה להודו, נחושה למצוא את מוקטה ולהתמודד עם רגשי האשמה המלווים אותה. החיפוש מוביל אותה לעולם התחתון של בתי הבושת והסחר בנשים, וטארה מתחילה לחשוף סודות נושנים לגבי משפחתה שלה, שעשויים להסביר מה עלה בגורלה של מוקטה. צבע השמים שלנו נע מהכפר ההודי המסורתי אל העיר ההומה מומבאי, ומביא את סיפורן של שתי נשים אמיצות המשמיעות את קולותיהן של מיליוני נשים שקולן מושתק. זהו ספר יפהפה ושובר לב על חברות בלתי אפשרית, על בגידה ובסופו של דבר, על גאולה. אמיטה טראסי נולדה במומבאי, הודו, וגדלה בה. כיום היא מתגוררת ביוסטון, טקסס. "בידיה המוכשרות של טראסי נאספים סיפורים אישיים מורכבים, הנעים בין זמנים שונים ויבשות שונות, לצומת שבו הם מתחברים לסיפור שלם אחד שימשיך להדהד בנו גם לאחר קריאת הדף האחרון." LIBRARY JOURNAL
לכבוד יום האישה אותגרתי ע"י חברה לקרוא ספר על "עצמה נשית" במקום בו הוא אינו מובן מאיליו. הספר שהתגלגל לידי הוא צבע השמים שלנו המתרחש בהודו.
אני מודה שטרם הגעתי להודו אבל מאוהבת בתרבות ובאוכל של המדינה המסעירה הזו. קראתי לא מעט ספרים על תת היבשת על גווניה המיוחדים, כל ספר הוא מעט שונה ופותח צוהר לעולם נסתר. לא מעט נכתב על נושא הקסטות, מעמדות והפער ביניהם. המאבק בין מודרניזציה לבין מסורת כולל שלטון קולונאלי שתרם לא מעט לאופי הייחודי של המדינה ועדיין בשנת 2021 אני משוכנעת שקיימים מקרים הדומים לגיבורות הספר הזה.
מוקטה וטארה נערות צעירות המגיעות מעולמות שונים בהודו ( מעמד/קסטה וגם אזור) הסיפור מסופר כל פעם מנקודת מבט של אחת הבנות, חיי המשפחה, חלומות, אכזבות, סודות ובעיקר כניעה לגורל בעבר ובהווה.
מוקטה ילדת כפר נידח יפיפיה, חיה עם אמה החולה וסבתה, היא חלק מקסטה נמוכה מאוד – שושלת דוודאסיס – שם נרדף לזונות מקדש. מוקטה חולמת על אביה, אותו מעולם לא הכירה, היא מדמיינת אותו על סמך מעט סיפורים שאמא שלה מספרת ובעיקר אינה מבינה למה אינו מחפש אותה למרות שהוא נולד לקסטה גבוהה  יותר. בגיל צעיר ולמרות התנגדות האם, סבתה מוכרת אותה בשל המצוקה הכספית והיא עוברת טקס הקדשה במקדש. האם החרדה מנסה להציל את מוקטה מחיים של גורל אכזרי ומצליחה להבריח אותה לבומביי לעבוד כמשרתת בביתה של משפחה מקסטה גבוהה.
טארה בת להורים מקסטה גבוהה, נולדה וגדלה כילדה יחידה בחיים המודרניים של העיר בומביי, קשורה מאוד לאביה. אשוק, אביה של טארה הוא פעיל חברתי מוערך מאוד המקדיש מאמצים להצלת ילדים יתומים החיים ברחובות. אמונתו בילדים הללו והעזרה להם היא אינה דבר מובן מאיליו והוא דואג למקומות עבורם כך שלא יסתובבו ברחובות, יזכו למעט חיים ובעיקר לזכות לשנות את גורלם לטובה. יום אחד מגיעה אליהם בחורה צעירה, אביה מציג אותה כמשרתת אך הוא דואג שהיא תזכה בחינוך גם אם הוא בצורה עקיפה.
החיבור בין הבנות נעשה כמעט מיד, למרות שמוקטה המפוחדת, ישנה בחדר המחסן הסגור ואינה מדברת או מתקשרת עם הסביבה. טארה מתעלמת מהבדלי המעמדות, למורת רוחה של אימה, היא מקדישה מאמץ רב ללימוד חברתה ודואגת לה כאילו הייתה אחותה. הבנות הופכות להיות לאחיות בלב ובנפש. מוקטה תמימה ותמיד מנסה בכל ליבה לרצות ולהיות הכי טובה שאפשר, גם במחיר של השפלה אין סופית. לאחר מספר שנים בהם חיו יחדיו, כמעט באושר, אסון טרגי מנפץ את החלום. באחד הלילות בהן ישנו הבנות יחד באותו החדר, נחטפת מוקטה. טארה המומה ומבקשת מהוריה עזרה בחיפושים אך אסון נוסף פוקד את המשפחה והאם נהרגת בפיצוץ ברחוב. אשוק האב אינו מסוגל להתאושש מהמכות שנחתו על המשפחה ומחליט להגר לאמריקה בניסיון לדאוג לחינוך הולם עבור טארה.
ההתאקלמות ביבשת החדשה אינה מקלה על ייסורי האב ורגישה צורך והוא בוחר לסיים את חייו באופן מפתיע עבור ביתו היחידה.
טארה האבלה על אובדן משפחתה והזוגיות  שלה, מחליטה לחזור להודו לדירה בה גדלה בניסיון לחפש את מוקטה חברת הילדות ולברר מה עלה בגורלה.
 בחיפושים מאחורי החטיפה של מוקטה , טארה חושפת אט אט סודות, תוך כדי מסע אישי לגילויים על משפחתה. היא עוברת במקומות אפלים בעולם התחתון, עוני, בתי בושת, ילדי רחוב. בנות שנאנסות בשם הדת, המסורת ולצורך מסחר, נמכרות לבתי בושת לעבוד בזנות ולגדל ילדים המתחילים את חייהם בעמדה הנחותה ביותר.
האם טארה תצליח למצוא את חברתה? אלו סודות תגלה ואיך הם ישפיעו על חייה ובמיוחד על מה שהיא ידעה על משפחתה? מי הילדה המדהימה על העטיפה ומה הקשר לשם הספר" צבע השמיים שלנו".
אהבתי מאוד את הספר ובמיוחד את החברות האמיצה בין הבנות. הבגידה הכואבת, האכזבות הרבות יחד עם תקווה חזקה המאפשרת לשרוד בתנאים כמעט בלתי אפשריים. הדמויות אוטנטיות ומלאות הכלה אחת כלפי השנייה למרות הפער שהן מנסות לגשר עליו.  קשה להניח מהיד ולכן אני ממליצה עליו בכל הלב.
הספר מרתק אך אינו פשוט לקריאה ולמרות היותו דמיוני, אני נוטה להאמין שמצבים כאלה קיימים בהודו ובעולם גם היום!
לרכישת הספר דרך אתר עברית, לחצו כאן 

יעל גילת נוי

יעל גילת נוי, קוראת כמו אוויר לנשימה. מטיילת בעולם מעל דפי הספרים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן