Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
צבע הרצח של בי לרקהאם
תגית:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 430
ג'ספר בן השלוש־עשרה חי בעולם של צבעים מרהיבים שאף אחד אחר לא יכול לראות. מילים, מספרים, קולות של אנשים – לכל דבר יש גוון ייחודי משלו. אבל לאחרונה ג'ספר נרדף על ידי צבע שהוא לא אוהב ולא מבין – צבע הרצח. הוא בטוח ששכנתו החדשה, בִּי לרקהאם, נרצחה. אבל איש אינו מתייחס ברצינות לדבריו. לג'ספר יש קושי מיוחד בזיהוי פרצופים וקשה לתפוס רוצח כשאתה לא יכול לזהות את פניו. איך יצליח לשכנע את השוטרים? הוא משחזר שוב ושוב את אירועי החודשים האחרונים כדי לגלות מה קרה באותו ערב לפני שבי נעלמה. בזמן שהוא נאבק לפרום את הקשרים הסבוכים של הזיכרונות והצבעים הלא־מהימנים שמסתירים ממנו את האמת, אורב לו בצללים מישהו שנחוש לעצור אותו – בכל מחיר. ברומן מקורי ויוצא דופן זה, אנו פוגשים גיבור ייחודי, החושף אותנו אל העולם כפי שהוא נתפש בחושיו של נער על הרצף האוטיסטי, ללא המסכות והשקרים שמאחוריהם מסתתרים כל האנשים הרגילים כביכול. שרה ג' האריס היא סופרת ועיתונאית. צבע הרצח של בי לרקהאם הוא רומן הביכורים שלה.

ג'ספר הוא ילד מיוחד, יש לו סינסתזיה- הוא שומע קולות ומתרגם אותם לצבעים, כך שלכל אדם יש את צבע הקול שלו, וכך גם לחיות. הוא גם לא מזהה פרצופים (בכך הסינסתזיה עוזרת לו, כי בכל זאת לכל אחד יש את צבע הקול שלו) ובנוסף לכול הוא גם על הרצף האוטיסטי, כל זה כשהוא רק בן 13. השכנה של ג'ספר, בי לרקהאם, גרה בדיוק מול חלון ביתו, והם נקשרים מאוד, בעיקר בזכות התוכים שג'ספר משכנע את בי לרקהאם להאכיל. יום אחד בי נעלמת, וג'ספר בטוח שהוא זה שרצח אותה.

לג'ספר יש מערכת יחסים מוזרה וחד צדדית עם המשטרה, בכל פעם שהוא חושב שיש צורך הוא מתקשר למוקד, ברוב הפעמים הם מתעלמים ממנו אך כשמתפוצצת פרשת אוהבים שבי מעורבת בה, בדיוק אחרי שהיא נעלמת, והמשטרה נמצאת הרבה בסביבה, נראה שהמוקד קשוב יותר לג'ספר, גם כאשר הוא מתקשר לחינם.

ג'ספר מנסה בכל יכולתו להיזכר ברצח של בי, להבין בכלל איך קרה שהוא רצח אותה, אבל יש לו המון חורים בזיכרון של היום הזה. הוא הולך אחורה בזיכרונות שלו ונזכר בהיכרות שלו עם בי, ובכל החוויות שלו איתה, בכל פעם שהוא חוזר לערב של הרצח הוא נזכר בעוד קצת, עד שהוא מגלה הכול.

הספר כתוב מעיניו של ג'ספר, מה שקצת מקשה על הקריאה, יש חלקים שחוזרים על עצמם קצת, בהתאמה לג'ספר. כך שממש חווים את תחושותיו ואת עולמו. אמנם הקריאה קשה, אבל היא שווה את זה לגמרי, וברגע שנכנסים לראש של ג'ספר מצליחים להבין את הדברים הרבה יותר.

התיאורים בספר ברוב המקרים עושים חשק לקחת מכחול ולצבוע, ובעיקר להגיע לגוון המדויק של כחול קובלט, ואולי גם קצת רצון לצבוע בכחול שמיים.

הספר עצמו עשוי מדפים שעושים הרגשה של חו"ל, כאילו אני בכלל קוראת ספר באנגלית ומסיבה שעוד לא ברורה, זה עשה לי יותר כיף לקרוא ככה.

שורה תחתונה: ספר מתח בצבעים וקולות!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן