Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
צבע הרצח של בי לרקהאם
תגיות: ,
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 430
לא משנה מה יקרה, אל תגלה לאף אחד מה עשית לבִּי לרקהאם... ג'ספר בן השלוש־עשרה חי בעולם של צבעים מרהיבים שאף אחד אחר לא יכול לראות. מילים, מספרים, קולות של אנשים – לכל דבר יש גוון ייחודי משלו. אבל לאחרונה ג'ספר נרדף על ידי צבע שהוא לא אוהב ולא מבין – צבע הרצח. הוא בטוח ששכנתו החדשה, בִּי לרקהאם, נרצחה. אבל איש אינו מתייחס ברצינות לדבריו. לג'ספר יש קושי מיוחד בזיהוי פרצופים וקשה לתפוס רוצח כשאתה לא יכול לזהות את פניו. איך יצליח לשכנע את השוטרים? הוא משחזר שוב ושוב את אירועי החודשים האחרונים כדי לגלות מה קרה באותו ערב לפני שבי נעלמה. בזמן שהוא נאבק לפרום את הקשרים הסבוכים של הזיכרונות והצבעים הלא־מהימנים שמסתירים ממנו את האמת, אורב לו בצללים מישהו שנחוש לעצור אותו – בכל מחיר.

סיפור העלילה כתוב בגוף ראשון כשג'ספר הוא גיבור הספר. ג'ספר הוא בן 13 ולו תפיסה ויזואלית מעולה. הוא ילד מיוחד ומוכשר (במיוחד באומנות), הוא שונה משאר הילדים בגיל שלו מאחר והוא ילד על הספקטרום האוטיסטי. הוא יודע לתרגם קולות וסיטואציות לצבעים. לפי התרגום לצבעים הוא יודע לסווג את הסיטואציות ואת האנשים לטובים או רעים. אמו של ג'ספר מתה לפני כמה שנים, הוא היה קשור אליה מאוד (היה כמה אליה בצבעים כחול קורבטים), היא היחידה שהבינה אותו. לאחר מות אמו הוא גדל בבית רק עם אביו שניסה לספק לו את מה שהיה צריך, אך הוא לא הבין אותו לגמרי, לא כמו שאמו הבינה אותו...

כשעוברת שכנה חדשה לגור בבית השכן, ג'ספר מוצא תעסוקה. הוא משקיף על התוכים המקננים בתאי האכלה במשקפת ומתעד את זמני האכלה שלהם. עם הזמן, גם יצר קשר עם השכנה ונוצר בניהם קשר אמיץ, שונה ומוזר. יחד הם מתאחדים מול השכן הרע שמתלונן על הציפורים.

הסיפור הופך להיות מרתק כשגופתה של השכנה, בִּי לרקהאם, מתגלה. ג'ספר רואה במוחו צבעים של רצח ומשוכנע שיש לו קשר לרצח. הוא לא יודע לספר בדיוק מה היה, הוא רואה רק צבעים של רצח. פה העלילה מסתבכת...

רצף האירועים קופץ קדימה ואחורה בין העבר של ג'ספר לבין ההווה. הסיפור איטי מאוד, במיוחד בהתחלה אבל בהמשך מקבל תאוצה. זהו ספר ששווה להתאמץ בשבילו הוא שונה ומיוחד, כך תבינו את נפשו של הילד הסופר מרגש הזה.

אהבתי במיוחד את עטיפת הספר. צללית הילד בכחול קורבט ומסביב הרבה כתמים צבעוניים מסביבו. העטיפה משקפת כל כך את הסיפור של ג'ספר והבלבול שבספר. זוהי בחירה מעולה של כריכה לספר כל כך מיוחד.

משתפת פוסט של חברה שלי ממש אחות מורן כהן, שבנה עילי אוטיסט ויחד עם זאת לומדים להתאקלם ולהכיל, להיות שונה זה לא קל ולפעמים מאתגר!!    את הילד אני מכירה באופן אישי והוא קסם של ילד עם לב של זהב ונתינה אין סופית.

רוב האנשים שרואים אנשים כמוך, קודם כל רואים הלקות שלך, את השוני ואת הקושי. צריך לקחת עוד כמה רגעים בכדי לראות מעבר לזה... לא לוותר עליך בגלל הקושי שלך צריך להתקרב ולהכיר ואתם האנשים הרגילים תרשו לעצמכם לנפץ את הסטיגמה ולהשתמש בכלים נוספים כדי לקבל את כולם בחברה. לא בחרנו באוטיזם וגם לא הייתה לנו יכולת לבחור! אנחנו בוחרים כל יום לקום ולרוב כל כל יום עם כל הקושי כי הקושי קיים כל הזמן.

הידעתם?! יום האוטיזם הבינלאומי חל 2.4 זהו חודש מודעות לאוטיזם ♥ זכרו הם לא מוזרים הם פשוט מיוחדים!

כמה עובדות:
1. אוטיזם זו לא מחלה, זו שונות נירולוגית
2. אי אפשר לרפא אוטיזים (ראה סעיף 1)
3. לאוטיזם יש ספקטרום רחב (דרגות תפקודים)
4. אי אפשר לדעת דרגות לפי מבט (יש שאינם ורבליים אבל בתפקוד גבוה)
5. לאוטיסטים יש רגשות ולפעמים יותר חזקים מלאדם ממוצע
6. יש אוטיסטים חכמים ויש ממוצעים וזה לא שייך לרמת תפקודם
7. אוטיסט הוא קודם כל בן אדם
8. לא צריך לפחד לחשוש ולהירתע מאוטיסט (ראה סעיף 7)
9. אוטיזם זו לקות בלתי נראית

אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן