צבע החלב – סקירה של רעות אסתר פנקוס

צבע החלב, צבע השיער של מרי, גיבורת הספר.
מרי היא נערה בת כמעט 15, היא באה ממשפחה כפרית ויש לה עוד 3 אחיות. אם היו שואלים את אבא שלה הוא היה מעדיף שבכלל יהיו לו בנים, ואפילו לא בת אחת. יום אחד הוא מחליט לשלוח את מרי לעבוד בבית הכומר, ומשם החיים שלה מתחילים להשתנות.

הספר כתוב לפי עונות השנה, ובשפה קצת קשה, הוא כתוב מנקודת מבטה של מרי, וכך גם בשפתה, החדה והעילגת מעט. ולכן יש בו טעויות לשוניות שאמנם צורמות בעין אך מכוונות. התרגום בספר הזה הוא גאוני, ולא מחסיר כלום מהחוויה.

את צבע החלב קראתי במקרה, אחרי שחברה המליצה לי עליו בחום וקבעה כי זה הטעם שלי בספרים. והחלטתי לנסות אותו, למרות שבמקרה רגיל כנראה שלא הייתי מרימה אותו בכלל. אני כל כך שמחה שהקשבתי לה, חוץ מהעובדה שאהבתי את הספר, גיליתי גם סגנון חדש של ספרים לקרוא, וגם הוצאה עם ספרי זהב.

הסופרת בונה לנו את הסיפור לאט לאט, בכל תחילת עונה אנחנו מקבלים הצצה מסוימת למה שיקרה בסוף, אבל עד שהסוף לא מגיע המתח נשמר, לא מכין אותנו לנושא החשוב שהספר מעלה.

אל תבינו אותי לא נכון, מי שקרא את הספר יודע שהוא לא פשוט, והוא בהחלט הפך לי את הבטן, היה גם שלב שממש עלו לי דמעות בעיניים, אבל האינטיליגנציה של הסופרת בכתיבת הספר הזה היא מדהימה.

אז למרות תהפוכות הבטן והרגשות הספר הזה מדהים, הוא ספר שצריך לקרוא, ואם הוא לא היה נכתב, מישהו כבר היה צריך לכתוב אותו, כי המילים שלו צריכות להגיע לכולם.

שורה תחתונה: קרוא וכתוב הם מתנה, השאלה מה המחיר שאנחנו משלמים בשביל המתנה הזו.