Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
צבע החלב
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2018
מספר עמודים: 224
אנו נמצאים באנגליה הכפרית ב־ 1830 . הזמן חולף בקצב עונות השנה ועבודות המשק המשפחתי העני שבו נולדה וגדלה מָרי. מרי היא נערה בת חמש־עשרה, הקטנה בארבע אחיות לא רצויות החיות עם אב שלא חוסך את שבטו, אם, וסבא נכה. בין חליבת הפרות, זמני הזריעה והקציר ותפריט של לחם, תה, וקצת גבינה - נפשה של מרי שרה, פורחת ומתרוממת הודות לשמחת החיים שלה. “יש לך לשון חדה", “את תסתבכי בצרות", אומרים למרי הסובבים אותה. אך היא מודה כי אינה יכולה להתאפק ואינה רוצה להשתנות, ובמקום להתאים את עצמה, היא מאלצת את הסביבה לראות את העולם מנקודת מבטה. יום אחד משתנים חייה של מרי מקצה לקצה: אביה נפטר מהבת הלוקה בצליעה קלה, והיא נשלחת לגור בביתו של כומר הכפר ולטפל באשתו החולה. וכאן מתחיל ספר אחר. בעזרת הכומר לומדת מרי קרוא וכתוב - ובהדרגה, האותיות מפסיקות להיות רק “ערימה של קווים שחורים". בתקופה הזו מתחילה דרמת חיים אחרת, המסופרת בגוף ראשון, בקול אישי, קול נעורים חד־פעמי, כאוב ולירי. מרי כותבת את הספר בדם לבה, היא חייבת לכתוב, סיפורה חייב לראות אור כדי שיהיה לה קיום בעולם המנסה למחוק אותה. לפנינו קריאה צרופה ובלתי נשכחת.

לספר האזנתי באפליקציית אייקאסט וכל כך נהנתי, סיפור קשה שמשך אותי להאזין לו כמו לאש, בזכות ההקראה המשובחת של הקריינית עדי לב, וזאת לא הפעם הראשונה שאני מאזינה לה!

הסיפור עושה רושם של ספר נוער, הבדלי מעמדות מתקופת המאה ה-19, הקריאה נשמעת מפי נערה כרומן ומסופר על נערות חלשות, עבודה קשה באסמים, למרות הפסטורליות של שדות ומרחבים מסתתר סיפור עצוב.
גיבורת הסיפור היא מרי, ילדה חדת לשון, קורבן הנסיבות ויש לה מום ברגל, אבל תגיד את כל האמת בפרצוף, לא תמיד זה ישרת אותה ולפעמים גם יסבך אותה.
למרות שההתחלה של הספר עלול לתת תחושה כספר נוער, הסוף שלו שאפילו לא אוכל לומר מילה נוספת, כי אז ארמוז לכם מה הוא, אבל אתם תבינו מהר מאוד שזה ספר פרוזה למבוגרים.
התחלה כביכול מתוקה, אבל מתנגשת במציאות עקובה מדם. זהו יומן נעורים מזעזע על גורל אכזר ומנוכר, בתוך כל "היופי" המוסתר תחת תפאורה, של שמלות כפריות אסמים בשדות פתוחים, ומרחבים אין סופיים.
על העלילה
בשנת 1830, מרי אחות צעירה בין ארבע אחיות בסך-הכל, למרי יש מום ברגל, היא חדת לשון ולב של זהב, אביה קר ומנוכר, אדם רע, הוא כל כך מאוכזב מכך שיש לו רק בנות שהם כוח עבודה חלש, ובת אחת מרי עם מום שמחליש אותה יותר, יחד עם זאת מרי לא מסתירה את רגשותיה ואומרת ככל העולה על רוחה. מה שלא מוצא חן בעיניי אביה והוא מחליט למכור אותה לבית הכומר, שם היא תטפל באשתו הגוססת, כמשרתת הוא יקבל בעבורה שכר ולא יצתרך להתמודד איתה על חינוך וריסון.
מרי מעלה על כתב את סיפור חייה עגום וכך מעידה, שהיא כותבת עד שידה כואבת, חשוב לה להעלות על הכתב את הכל לפני שהזמן יגמר, הכתיבה פשטנית חדה ונוקבת, השפה יחודית רק שלה מהפנימיות והכאב שלה, מרי מגוללת סיפור חיים קשה, של המאה ה-19 נערות לא ידעו קרוא וכתוב, למרי היה רצון עז ללמוד כך שעלה לה בפגיעה של הגוף והנפש.
שורה תחתונה
זהו סיפור עצוב, על ילדה עם ילדות קשה שראוי שיסופר וכל מילה נוספת עלולה להרוס.
אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן