גילוי נאות- זהו ספר שזכיתי לקבלו לפני מספר שנים במסגרת קהילת הקוראים של ידיעות אחרונות כספר לבן, מבלי שיש לי כל ידיעה עליו מלבד לשמו ושם המחברת. לאחר הקריאה, הספר יצא לחנויות בכריכה שבעיני לא מחמיאה. סביר להניח שאם הייתי נתקלת בו באקראי, לא הייתי מתעכבת עליו. זו אחת הסיבות שאני כותבת דווקא עליו, בשאיפה שעוד אנשים ינסו ויקראו ולא ישפטו את הקנקן אלא את מה שיש בתוכו, לטעמי ההנאה כאן היא מובטחת.
הספר מגולל את סיפורו של יעקב קליין שלימים הופך לג’וליאן. צעיר אמריקאי המורד במוסכמות של הבית החרדי ממנו הגיע ונוסע להגשים את חלומו כצייר באירופה, ערב מלחמת העולם השנייה. בלימודי האמנות הוא פוגש את רנה ופליקס, ואת אדריאן חברתו של רנה. מי שעתידים להשפיע על גורלו בתחום האמנות ועל חייו בכלל. ג’וליאן ורנה מגיעים לגרמניה בעקבותיו של פליקס, במטרה ללמוד אצל צייר בעל שם. בגרמניה, עם פרוץ המלחמה, מתברר שהנוכחות שלהם שם אינה מקרית ומונעת מאינטרסים תחרותיים ונקמניים.
הספר שבה אותי מן הפרק הראשון. השפה העשירה, התיאורים המוחשיים, קצב הכתיבה, סחפו והציתו את דמיוני. בראשי ראיתי את גיבורי הספר, כדמויות בתמונת שמן מופלאה שצוירה בידי אמן. תיאורי העיר, בתי הקפה והגלריות גרמו לי להתנתק מסביבתי ולחוש שאני שם, צופה מהצד במתרחש. מהר מאד שקעתי בתוך העלילה, הזדהיתי עם הדמויות, התרגשתי וכאבתי את כאבם והיה מעיק ממש להניח את הספר מהיד.
תחום האמנות אהוב עלי אך לא מוכר לי דיו וההצצה לעולמם של האמנים, על הקנאה והתשוקה שאוחזת בהם, אותי באופן אישי ריתקה, בייחוד על רקע התקופה שתוארה בספר. תוך כדי קריאה הרגשתי שאני רוצה לדעת עוד, לחפש את האמנים המדוברים ולבדוק את אמינות העלילה בהקשר למעללי הנאצים.
זו אחת הגדולות של ספר שבעיני הוא לא רק ״טוב״ אלא מצוין – מעבר לכך שהוא מכניס אותך לעולמו (את זה הרבה ספרים עושים), ספר כזה נשאר איתך לטווח הרחוק וגורם לך להשתוקק, להרחיב אופקים ולדעת עוד.
