Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
צ'אדור נוטף מי גשם
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 146
הסיפורים היפהפיים של ריטה הם סיפורי משפחה נודדים. בין טהראן של עידן שחלף, על שכונותיה ופרווריה, לישראל של שנות השבעים, ארץ העולים והמהגרים. שמועות חמקמקות, התלחשויות בסתר וחלומות שהמציאו את עצמם מוצאים את מקומם בסיפורים. בכולם תוססים חיים של אהבה וקושי, פגיעות אנושות, חסד וצחוק. ריטה מכירה את גיבוריה לפרטי פרטים. דודה גוֹלנאר, המלאך המושיע; נאהיד בת החמש–עשרה, שצחוקה מבעבע כמו חופש; אבא, אימא, האחיות וריטה עצמה; שֵדֵי הבית הנוראים והרוכלים שחטפו אותה ברחוב; המהפכנות הציונית של אבא, המחלה, אהבתו לשש–בש ולשירה פרסית; דיירי הבלוק ברחוב ביאליק ברמת השרון; שלוש החברות הטובות, עם חלומות הזוהר והחזרות לפני עצי הפרדס; ומה זה בשבילה, בשביל ריטה, לשיר. בקול ספרותי רב–הבעה והומור היא פורשת עלילות בתשוקה, מתבוננת בהן כמו מבעד לעינית קלידוסקופ וממשיכה לגלות בהן עוד ועוד. מאז פריצתה לתודעת הקהל ב–1986, ריטה יהאן-פרוז, מהאהובות בזמרות הארץ, משתייכת לפנתיאון הזהב של המוזיקה הישראלית. צ´אדור נוטף מי גשם הוא ספרה השני. קדם לו ´הלב של שירז´, ספר לילדים, שתורגם וראה אור באנגליה, ארצות הברית ויפן. "מבעד לחלון אני נאחזת בענפי עץ התות, משתלשלת ויורדת לחצר. בשתיקה, משתדלת לא להשמיע כל רחש, אני צופה בדָריוּש כשהוא מטפס על הסולם וממנו למרפסת וממנה אל הגג. לבוש בפיג´מת הפסים שלו, יחף, הוא מהלך על גגות בתי השכנים לאורו של הירח, עיניו פקוחות לרווחה אבל תודעתו ישנה." "האוטובוס נוסע כבר שעות ארוכות. מישהו קורא, "הנה!" וכל הנוסעים מזדקפים ומקרבים את פניהם אל החלון. אני נמתחת למעלה ומרימה את ראשי. גם אני רוצה להשקיף על המראה המפתיע של כחול וטורקיז עז שנמתח מקצה לקצה, מתחת ליריעת השמיים. זאת הפעם הראשונה שאני רואה את הים."

הספר שלפנינו הוא אוסף של סיפורים שהתרחשו במשפחתה של ריטה. סיפורים מטהראן הרחוקה לפני עשרות שנים וסיפורים שהתרחשו בישראל של שנות השבעים של המאה הקודמת, חוויות שלהם כעולים בתחושה קשה של מהגרים.

ריטה מספרת על נניג'אן שחיתנה את בנה שבא בימים (היה הן 28), עם נערה צעירה ויפת מראה שראתה ברחוב. כבר ביום החתונה היא התחרטה והפריעה למהלך התקין של החתונה, בהמשך אף ניסתה להכות את כלתה ההרה במטאטא.

ריטה מספרת על דודתה גולנאר טובת הלב שהיתה מחביאה חצי מטבח כדי להביא לאחיינים שלה אוכל כשהיא מסתירה אותו בתוך הצ'אדור שלה מעיני בעלה.

היא מספרת על החופשה שלהם בים בתור ילדה. חודשיים מראש אמא סיפרה להן עליה והיא ואחיותיה בתור ילדות חיכו לחופשה בכליון עיניים. הן ארזו בכל יום ציוד לחופשה (אמן החזירה למקום) ותכננו אותה לפרטי פרטים. כולם נסעו באוטובוס במשך שעות עד שהגיעו לחוף המיוחל. ריטה סיפרה על מקרה משעשע שהיה לה שם עם ארסטו, נער שעשה להם מופע קסמים לא שגרתי…

ריטה מספרת גם על תחילת דרכה המקצועית בתור ילדה. על ההופעות הגנובות בחנות המקומית ועל השירים שכתבה בהחבא במחברת בתור ילדה בבית ספר יסודי. מסתבר שהיצירתיות והכשרון שלה היו שם כבר מגיל צעיר. היא סיפרה על השירים שליוו את ילדותה ואני נזכרתי בהופעה המשובחת שלה כששרה את שיריה בפרסית. פתחתי יו טיוב באמצע הקריאה והקשבתי לה שרה בפרסית.

ריטה היטבה לתאר את הקושי להסתיר את היהדות שלהם בטהראן ואת הקשיים בעליה לארץ. מהפחד "מהאוטובוס הגדול" שהביא אותם לארץ, עד לקשיי ההסתגלות בבית הספר, לקשיי השפה ולקשיי הפרנסה שהיו להוריה. בתור ילדה קטנה היא נפגעה מהילדים הרעים שצחקו עליה והתבצרה בביתה. שם הבינה שהיא לא לבד, כולם מתמודדים עם קשיים בדרך כזו או אחרת ובסופו של דבר צריך להסתכל לקשיים בלבן של העיניים ולהתמודד.

עוד ועוד חוויות, בכתיבה צבעונית, שממחישה כל משפט מספרת ריטה על ההוויה הפרסית של משפחתה. היא פרטה המון על הסביבה, על האוכל, על הרחוב ועל האנשים מסביב. במהלך הקריאה, הריחות והטעמים היו מוחשיים כל כך עד שהתחשק לי לאכול אוכל פרסי מסורתי, ריטה הצליחה במה שכיוונה אליו, ליצור אוירה מתאימה לקורא, להעביר את החוויה הפרסית.

נהנתי מהספר בעיקר מהעובדה שהרגשתי שלקח אותי למסע. הוא לקח אותי לטהראן, לפעם, למנהגים אחרים, למאכלים שונים ממה שאני מכירה, הוא לקח אותי הרחק מפה.
הוא לא רק לקח אותי לטהראן אלא גם להופעות של ריטה. לקראת סוף הספר הרגשתי את השירים שלה איתי, שמעתי את קולה.

אהבתי ואני פה כדי לומר לכם, תקראו! ספר מקסים!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן