כבכל יום, גיבור הספר שלנו נמצא בדרך הביתה מהעבודה. הוא אמור לאסוף את הבנות מהמסגרות בדרך הביתה. לא כבכל יום, בחוץ משתוללת סערה רצינית. ופתאום מורן, אשתו מתחילה בשרשרת הודעות. היא נתקעת בעבודה. הגדולה שלהם אצל חברה, אבל צריך לקחת את הקטנה מהצהרון. וגם את נועם מהמטפלת. אבל פה הקאץ' – לגיבור שלנו אין מושג מי זה נועם. אחרי שאסף את מאיה הקטנה (שמסתבר שהיא בעצם האמצעית?), הוא מגיע לכתובת שאשתו שלחה לו, ומאפשר למאיה להוביל אותו לדירה שבה הם מתקבלים בחיוכים וחיבוקים – ויוצאים משם +1. נועם קטן, מתוק, חייכן, וקורא לגיבור שלנו "אבא". כשהמשפחה מגיעה הביתה, מאיה ונועם מתנהגים כאילו הכל רגיל – אבל כל הבית השתנה. יש צעצועי תינוקות בכל מקום, החדרים מרוהטים אחרת, ומוזר ככל שזה נשמע – מסתמן שנועם הוא באמת הבן שלו, וגר בבית. אבל עד לפני שעה, לגיבור שלנו לא היה לו מושג על קיומו.
מעבר לגליצ' הזה שבו מופיע במשפחה תינוק לא מוכר – הספר מתקיים ונשאר בגבולות העולם שאנחנו מכירים. הגיבור שלנו חי חיי משפחה – עבודה, טיולים, חברים, איסופים וכמובן טיפול בילדים. הדבר הזה הופך את ההתמודדות שלו עם ההופעה של נועם המתוק לדיי מסובכת – מכיוון שכל מי שסביבו זוכר שהוא היה שם מאז שנולד, בזמן שהאבא החמיץ קצת יותר משנה וחצי מהחיים שלו, ולא רק זה – הוא זוכר שבזמן הזה קרו דברים שונים לגמרי ממה שזוכרים המשפחה, החברים, והתמונות בפייסבוק.
"פתאום נועם" הוא ספר שזורק אותנו למרכז ההתרחשות בצורה מאוד מהירה – ומשם הספר זורם ושוטף. אורכו 238 עמודים והוא בהחלט מתאים לקריאה רצופה מתחילתו ועד סופו. הדמויות נחמדות והעלילה מעניינת. אנחנו עוברים מסע מסוים יחד עם הגיבור, למרות שאין פה שינויים גדולים בדמויות או למידה שלהן לאורך הסיפור. יש קצת תוכן רגיש סביב קושי להכנס להריון ואובדן ילד.
הספר הוא ספר הביכורים של הסופר, סער ורדי, והוא ספר ביכורים מוצלח ביותר. הקריאה בו מהנה וקלילה ומגיעה גם לנקודות יותר עמוקות שמעוררות מחשבה. השילוב של חיי היום-יום יחד עם הצורך להתרגל בתוספת מפתיעה למשפחה עובד בצורה מעולה, והדבר היחיד שהפריע לי קצת מספיילר, אז במידה ותרצו לשמוע אני זמינה בתגובות.
לסיכום, אני בהחלט ממליצה לקרוא את "פתאום נועם". מקווה שתסיימו אותו עם חיוך גדול כמו שהיה לי כשקראתי את הסוף, ותבואו לספר לי איך היה 🙂
