הספר "פשעים זניחים" מורכב משבעה סיפורים קצרים שמתרחשים בעיירה איסלנדית קטנה.
ילדה בת עשר שעברה לשכונה חדשה עם הוריה שלא מפסיקים לריב והיא יוצאת החוצה ופוגשת בדרכה חברים חדשים.
סב נרגן ששני נכדיו הטרחנים (בעיניו) נוחתים עליו בהפתעה בזמן שהוא מעדיף לבלות את היום שלו עם עצמו מול הטלוויזיה.
דוד שתוי שמבלה יום של כייף במפרץ עם משפחתו ואחייניו אבל היום המבטיח מסתיים באסון.
ושאר סיפורים קטנים שמכילים משמעות גדולה ועולם שלם ומורכב שמכיל בתוכו עצבות ובדידות מעבר למילים.
השבוע ראיתי סדרה קומית בנטפליקס שבה אחת הדמויות אמרה למישהי אחרת: אנחנו הצרפתים אוהבים לחיות את החיים האמיתיים, עם כל הכאב, הצער והטרגדיות בניגוד אליכם האמריקאים שתמיד מחפשים בכל דבר את הסוף הטוב וזה פתאום הזכיר לי את הספר הזה.
האנשים בעיירה הזאת חיים את החיים האמיתיים, בלי פילטרים, בלי צביעות, עם הצער, הכאב, האובדן, המשברים וכל מה שמשתמע מכך.
כל סיפור קצר מתאר סוג של כאב אחר, דרמה אישית אחרת שמרכיבה תמונה של חיים שלמים.
כל סיפור מכיל בתוכו פשע מסוים, מקטן עד גדול, "שקרים לבנים" שמסתירים אמת כואבת אבל כמו שאומרים שהיופי הוא בעיני המתבונן אז גם הפשע הוא בעיני זה שמסתיר אותו.
את הספר קראתי בהנאה רבה, הוא היה קצר וזורם, מתורגם היטב ע"י שירלי לוי והכריכה ששידרה אפילה אבל עם שמיים ורודים ואופטימיים ברקע בהחלט משכה אותי לבדוק מה מחכה לי שם בפנים – מומלץ לקריאה.
קריאה מהנה.
