פרינססה – סקירה של חגית בן-חור

מה שאת מרגילה, זה מה שיהיה לך, ואל תשכחי לעולם: את מלכה!

ליה ויואב יוצאים יחד מזה שנתיים ושבעה חודשים (אבל מי סופר?) וליה בת ה-27 מקווה שהקשר הזה יסתיים בחתונה.
כשהמשאלה שלה סוף סוף מתגשמת ויואב מציע לה נישואין, ליה מגלה שזאת ההצעה הכי לא רומנטית שקיבלה אי פעם.
ליה מחכה שיואב יעדכן את אמא שלו עדנה, שלא ממש סובלת אותה (בלשון המעטה) ואת בני משפחתו שהם עומדים להינשא בקרוב אבל משהו לא צפוי קורה: מוטי, אבא של יואב חוטף במפתיע שבץ לב
והולך לעולם שכולו טוב וכל התוכניות של ליה לחתונה בשנה הקרובה יורדות לטמיון.
בזמן השבעה, נפתחת קופת שרצים לא צפויה לגבי חייו הסוערים של מוטי וליה מגלה את סודות משפחתו של יואב שהוסתרו עד כה היטב ונקברו עם מותו.
ליה רק רוצה כרגע דבר אחד: להתחתן כמו פרינססה אמיתית עם מוזיקה וריקודים ולא לעשות חתונה עם אווירת נכאים עקב האבל ששורר סביב משפחתו של יואב אבל כנראה שגם זה יותר מידי לבקש.

למה דווקא לי זה קורה? מה לא מגיע לי להתחתן כמו נסיכה? למה אני צריכה להתחתן כמו יתומה, בלי שמחה ובלי אלכוהול?

בזמן שכולם במשפחה של יואב שרויים באבל, כל אחד עם עצמו, מתגלה ידיעה שגורמת לסערה לא קטנה בקרב המשפחה וגם ליה עוברת סערה פרטית משלה כאשר רוחה של האקסית המיתולוגית של
יואב מרחפת מעל שניהם ולא מרפה.
בינתיים עדנה יוצאת מדעתה לשמה הידיעה המסעירה שקשורה למותו של מוטי והיחידה שמצליחה להחזיר אותה לאיפוס זאת אמה הקשישה מרתה (הדמות האהובה עלי בעלילה) שלא דופקת חשבון
לאף אחד ולא מהססת להגיד כל מה שעולה על רוחה וגם מרבה להביע את מחשבותיה הנבואיות וכמו שאומרת עליה עדנה בספר: הזקנה הזאת עוד תהרוג את כולנו.
ליה נשאבת בעל כורחה לתוך הדרמות המשפחתיות של יואב שיכלו לפרנס תסריטאי של טלנובלות מארגנטינה והיא רק רוצה להרגיש כמו פרינססה אבל מרגע לרגע היא מרגישה יותר כמו משרתת.
ובתוך כל הפייסקו הזה נותרת באוויר שאלה מהותית אחת: מה יעלה בגורל החתונה הנכספת והאם הזוגיות הזאת תשרוד?

בכתיבה משעשעת, מצחיקה/עצובה ומרגשת מעבירה סיון אופירי הנפלאה (שאני אפילו לא מכירה, אבל התאהבתי בה כבר בדף הראשון) את הקוראים, מסע אל תוך משפחה מורכבת עם הרבה
משברים, סודות, שקרים, תככים ובגידות.
צחקתי כל כך, נהנתי מהכתיבה השנונה של הסופרת והתענגתי על כל דף ודף.
הדמויות של עדנה ומרתה לא הפסיקו להצחיק אותי. הספר הזה מוכיח בסופו של דבר את האמרה ש: לטוב ולרע, משפחה לא בוחרים.

קריאה מהנה.