שרלוט היא אלמנה צרפתייה שחיה בניו יורק עם בתה המתבגרת ויוי. היא עובדת בהוצאת ספרים ידועה ומנסה לחיות חיים שקטים, צנועים ורגילים ככל האפשר אולם זיכרונות העבר מסרבים להרפות ממנה.
בזמן מלחמת העולם ה-2, זמן קצר לאחר שבעלה נהרג במלחמה ובתה נולדה, חיה שרלוט בפריז הכבושה. היא ניהלה את חנות הספרים המשפחתית וניסתה לשרוד בתנאים הקשים של עוני ורעב. כשויוי התינוקת נופלת למשכב היא תעשה הכל על מנת להציל אותה. אפילו להיעזר בשירותיו של חייל גרמני שמסתיר סוד גדול.
דעתי על הספר:
"פריז לעולם נשארת" הוא שם הולם ומתאים לרומן ההיסטורי המעניין הזה. שכן למרות ששרלוט כבר לא גרה שם, עיר האורות עדיין חיה בזיכרונה ולא מרפה ממנה. זה לא רק הגעגועים אלא גם המחשבות, המצפון ואולי גם האשמה? בהתחלה שרלוט תופסת את עצמה כאישה עצמאית וחזקה, כזו ששרדה למרות הכל. היא לא חשה חרטה על מעשיה ולא על המחיר ששילמה. אם כך מדוע היא לא חוזרת למולדתה? למה היא לא מספרת לויוי ולחבריה על עברה? הספקות אוכלים אותה מבפנים.
אהבתי את דמותה של שרלוט. היא התמודדה עם דילמות קשות שאני לא יודעת איך הייתי מתמודדת איתן בעצמי. היא שמה את בתה ראשונה ועל כך אני מעריכה אותה מאוד. היא קיבלה כמה החלטות קשות אבל נראה היה שאין לה ברירה.
אני אומנם לא מסכימה עם כל מה ששרלוט עשתה אך לא יכולתי לשפוט אותה. זה גם לא מקומי. אלן פלדמן תיארה יפה ובפירוט את הבעיות איתן מתמודדת הגיבורה שלה. כל כך יפה ובפירוט שהקורא מקבל הצצה נרחבת לנפשה של שרלוט ולכן גם לא ניתן לשפוט אותה. הרי בסוף אין פה תשובה אחת נכונה.
העלילה מתוארת בשני צירי זמן – העבר בפריז בעת המלחמה והווה בניו יורק אולם אין הפרדה מוחלטת ביניהם. כלומר כל פרק יכול לתאר את שתי התקופות זו בתוך זו. לי אישית זה לא פגע ברצף הקריאה. כן הפריע לי שהקטעים על פריז לא היו העיקר אלא דווקא ההווה שהעלילה בו הייתה פחות מעניינת.
"פריז לעולם נשארת" הוא ספר מעניין על מלחמת העולם השנייה בעיקר כי הוא מאיר זווית אחרת של המלחמה.
