ליה, סיימה בדיוק תואר ראשון ביפנית ואנגלית, והולכת לנסות את מזלה כמורה לאנגלית ביפן, עם ויזה לשנה, הבטחת עבודה, משפחה מארחת ורכב. ליה יוצאת עם תקוות גדולות, אך כשהיא מגיעה, מהר מאוד היא מבינה שהיא ומערכת החינוך היפנית פחות מסתדרות והיא עוזבת את העבודה. היא מחפשת את עצמה ובסוף מגיעה לעבודה בתור מארחת, שכמו שהיא מגדירה את זה- היא בעצם זונה רגשית. במועדנים האלו אסור מגע, ולכן מדובר בעיקר בפתיינות, אבל את כל זה תוכלו ללמוד מקריאה בתוך הספר.
אני מאוד מתעניינת בתרבויות שאני לא מכירה, וכבר קראתי הרבה ספרים שנוגעים במזרח הרחוק, אבל הספר הזה הוא שונה, הוא לא סתם סיפור שנכתב מתוך התרבות, אלא הוא סיפורה האמיתי של ג'ייקובסון, מה שמביא חוויה אותנטית יותר של החיים כמארחת, ובמיוחד מארחת זרה.
הסיפור כתוב בגוף ראשון, ומעצים את הרגשות שהוא מביא איתו, מרגיש לי שהוא נקטע מוקדם מידי, והייתי שמחה לדעת עוד על חייה של ג'ייקובסון בתרבות היפנית. הספר מתאים לכל מי שסקרן לדעת איך חיים במקומות אחרים, הוא לא גס ובאופן מפתיע הוא אפילו די נקי.
שורה תחתונה: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
