אל לנו לשכוח: אנחנו נהנים מיופיים של הפרחים, שעה שאנחנו פוסעים מעל הגיהנום.
עלילת הספר הזה מתרחשת בטרווני – עיירת נופש ציורית באלפים האיטלקיים שמושכת אליה בכל שנה תיירים שאוהבים לעשות סקי. יום אחד, את שלוות המקום מפר רצח אכזרי. גופת גבר נמצאת נטושה בתעלת ניקוז על שביל הליכה אשר ברוב חודשי השנה הוצף בתיירים.
אחד ממדריכי הטיולים מצא אותה וזה לא היה מקרי שהיא הייתה מוטלת במקום גלוי לעין, מכיוון שהרוצח בחר שלא להסתיר אותה.
הגופה הופשטה מבגדיה והסתבר שהיה מדובר באב משפחה שנעדר מביתו מזה יומיים, מיד לאחר שלקח את בנו לבית הספר. רכבו נמצא על קצה צוק כמה מאות מטרים מהגופה כאשר הוא חבוי בין העצים.
עיניה של הגופה הוצאו ממקומם וגם האף, מה שמעיד על כוונה מסוימת שעדיין לא ברור לחוקרים מה היא.
לאזור האירוע מגיע המפקח מאסימו מריני שסופח לצוות החקירה לאחר שהגיע מהעיר הגדולה ושם הוא פוגש לראשונה את סגנית ניצב תרזה בטליה. המפגש הראשוני ביניהם מתחיל ברגל שמאל ומוביל בהמשך ליחס עוין של תרזה כלפי מאסימו.
לתרזה יש דרישות גבוהות ומאסימו לא עומד עדיין בקריטריונים שלה.
תרזה ומאסימו מנסים ליצור יחד פרופיל ברור ומגובש של הרוצח כדי לגלות מיהו ולתפוס אותו לפני שיבצע עוד רציחות בהמשך.
צוות הזיהוי הפלילי מנסה לטפל בכל ממצא שהיה בזירת הפשע: עקבות דם, טביעות רגליים או ענפים שנשברו בזעם בזמן הרצח.
תרזה מבינה שלא מדובר ברצח רגיל אלא במקרה פסיכוטי שהמניע שלו לא ברור, האם הוא נעשה כתוצאה מטירוף, קנאה, נקמה או בצע כסף?
משהו ברצח הזה לא נותן לה מנוח. הרוצח לא השאיר רמזים למניעים אישיים שדחפו אותו לרצח אך בניתוח פסיכולוגי שתרזה עושה לרוצח היא בטוחה שהכל היה מחושב מראש והוא לא רצה להשאיר רמזים אישיים וניכר שמדובר באדם קפדן ופרפקציוניסט אבל האם מדובר באדם מטורף ורווי זעם או במישהו קר, מחושב וקפדני?
תרזה מרגישה מבולבלת לגבי הרצח הזה ויש לה תחושה כאילו שמדובר בשני אנשים, אחד ערני ושיטתי והשני שרוי באי סדר וחייתי ויש גם מסר שהוא ניסה להעביר אבל מהו? זה מקרה ראשון בו תרזה לא מצליחה לגבש רעיון בפני מי היא עומדת.
מה שנותר לתרזה לעשות הוא רק לקוות שהרוצח יעשה צעד אחד שגוי שיפיל אותו וכאשר מקרים נוספים מתחילים להתרחש בעיירה, הפתרון לתעלומה רק הולך ומתקרב.
העלילה נעה בין העבר באוסטריה של שנת 1978 להווה של הרצח בטרווני.
לקח לי קצת זמן לקשר בין העבר להווה אבל בסוף התמונה החלה להתבהר וכל הקצוות הפרומים נקשרו יחד.
אהבתי את דמותה של תרזה, היא היתה אמנם עקשנית וקשוחה אבל גם אמהית, רחמנית, חריפה ומדויקת באבחנות שלה,והיא הלכה בדרכה בלי להתרגש מאחרים, היא היתה קצת שוטרת, קצת פסיכולוגית ואין ספק שהיא ידעה לבצע את עבודתה על הצד הטוב ביותר.
לתרזה היתה את היכולת להיות אמפתית כלפי כולם ולראות בכל אחד, גם באיש האכזרי ביותר, מישהו שהיה פעם ילד בודד עם ילדות קשה שהביאה אותו למעשים נואשים בבגרותו.
מעבר לסיפור המתח יש גם סודות אפלים שכל אחד מתושבי העיירה מסתיר ובמהלך החקירה תרזה ומאסימו נתקלים באמהות אבודות שבקושי מתפקדות וילדים שנאלצים לגדל את עצמם והם רק משוועים לחיבוק ואהבה, היה בזה משהו מצמרר ועצוב.
הספר היה מותחן פסיכולוגי מצוין עם הרבה פיתולים בעלילה והתרחשויות לא צפויות, לא ידעתי למה אני נכנסת כשהתחלתי לקרוא אותו ואני מודה שנהנתי ממנו מאד ואני חייבת לציין לשבח את התרגום הנפלא של יעל קורציק מאיטלקית לעברית, מה שעשה את חווית הקריאה למהנה יותר.
את הספר קראתי דרך האפליקציה של אתר עברית והוא ניתן לרכישה דרך שם.
קריאה מהנה.
