Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
פרומים
סוגות: ,
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 304
הדתיים־לאומיים, "הסרוגים", כובשים לעצמם מעמד חדש בחברה. עם נוכחות בכל מקום, הציבור הדתי הוא כעת חלק בלתי נפרד מהאליטה הישראלית — במערכת המשפט ובעסקים, בתקשורת ובשלטון, בצבא ובאקדמיה. אך לצד הגידול וההתחזקות, לצד הנסיקה בביטחונם העצמי, בקרב הסרוגים הולך ומתפורר הדבק הדתי והאידיאולוגי. תסיסה רעיונית וקונפליקטים בקנה מידה היסטורי חוצים את המגזר, מפצלים אותו מבחינה חברתית־פוליטית ומרחיקים אותו מההגדרה של זרם דתי אחד מגובש. מהם הרעיונות שמתסיסים את הסרוגים וגורמים בקרבם למחלוקות וקרעים, לפיצולים ובריתות חדשות? מהן אותן זהויות דתיות שמשמשות במגזר? מה הקשר בין הוויכוחים בירושלים וגבעת שמואל, ובין העימותים באורתודוקסיה המודרנית בחו"ל? פרומים מספר את סיפור המחלוקות שמטלטלות את המגזר הדתי־לאומי והאורתודוקסיה המודרנית — מניו יורק ועד ירושלים, ממעמד הנשים המתחזק ועד מעמד הרבנים הנשחק, מההתנתקות ועד ימינו. פרומים לוקח את הקוראים החילונים והדתיים למסע מעמיק אל תוך המגזר — אל בתי הכנסת, הישיבות והאולפנות, אל פסקי ההלכה ואל הרשתות החברתיות — ומתאר את התנועות הטקטוניות שמעצבות מחדש את הציונות הדתית ומשפיעות על החברה היהודית בישראל ובחו"ל. ראשי ישיבות, נשים למדניות, פעילי הר הבית, חיילות דתיות, חרד"לים וליברלים, להט"בים ופוליטיקאים — אלה ואחרים הם גיבוריו של העיתונאי יאיר אטינגר. במבט מבפנים וביד רגישה, אטינגר עושה סדר בכאוס הרעיוני שמגדיר מחדש את המגזר. יאיר אטינגר הוא כתב ופרשן לענייני דת ומדינה של כאן 11. הוא ממחברי הספר "באין רועה" (הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018), העוסק בחרדיות המזרחית ותנועת ש"ס לאחר עידן הרב עובדיה יוסף, והיה עיתונאי "הארץ" במשך כ־20 שנה, מחציתן ככתב ופרשן לענייני חרדים ודתות. אטינגר מתגורר בירושלים עם משפחתו.

הציונות הדתית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, וכפועל יוצא גם חלק בלתי נפרד מהאליטה הישראלית. במציאות הישראלית של ימינו יהיה קשה למצוא מקום שאין בו אדם מן הציונות הדתית, אך דווקא זה מביא להתפוררות של החברה הזו, כשהקצוות כל כך שונים זה מזה, החבל נמשך לשני הצדדים, והתוצאה הבלתי נמנעת היא פילוג ופיצול, האם החבל הולך להיקרע?

נו אתם כבר מכירים אותי, אני בדרך כלל קוראת ספרי עיון שקשורים או לתחומי העניין שלי או ללימודים שלי, הפעם זה שוב הלימודים. והספר הזה יצא בדיוק בזמן שאני הייתי צריכה להתחיל עבודת חקר לקורס בנושא 'זרמים בציונות הדתית'. רגע, מה? זרמים בציונות הדתית? עד היום חשבתי שיש זרמים ביהדות, כמו אורתודוקסיים ורפורמיים, אבל הקורס בשילוב הספר הביאו אותי להבנה שהדברים הם ממש לא ככה. הציונות הדתית כבר מזמן לא זרם אחד והחוט שאולי החזיק את כולנו-הפוליטיקה, כבר לא חזק כמו שהיה פעם, ונראה שאנחנו על סף קריעה.

בספר אטינגר מדבר על הפיצולים הרבים שמאיימים לקרוע אותנו, על דור שאין לו רבנים והרב גוגל עולה על כולם. על נשים בהנהגה הרבנית, על שוויונות בתפילה ובבית הכנסת, על הסמכות האקדמית, על שוחרי המקדש, על ההבדלים בין יהדות ישראל ליהדות ארה"ב, על הלהט"בים, על צבא, על פוליטיקה, ואם פיספסתי פה איזה קרע, כנראה שתוכלו למצוא עליו שיח בספר.

"מתחת למה שנראה כמו התחזקות מגזרית, רוחש המאבק הדתי והתרבותי המשמעותי ביותר ביהדות בימנו: דתיים שומרי מצוות מול דתיים שומרי מצוות" (מתוך הספר)

הספר מקיף וברור, אטינגר כותב את המציאות בבהירות מאירת עיניים. לפעמים המציאות היא כואבת, אך סוף סוף יש מי שאומר אותה בפשטות ובלי פחד. והמציאות הזו גם אם היא מפחידה, מביאה להמון מחשבה, והיא גורמת, לפחות לי, והלוואי שלכל מי שמגדיר עצמו כציונות דתית, לחשוב שוב על מי אנחנו ואיך אנחנו משפיעים על החברה. והשאלה אולי הגדולה ביותר שעולה לי היא האם יש דבר כזה בכלל ציונות דתית? או שאנחנו נושאים שם של דבר שכבר עבר מן העולם.

הספר מתאים לכל מי שמגדיר עצמו דתי לאומי, מכל קצוות הקשת, ומוכן להתמודד עם האמת על הדבר המוגדר ציונות דתית. למרות שהספר יצא רק לפני חודש, חלו שינויים במציאות מאז שהוא ראה אור, והשינויים המהירים הללו רק מראים כמה חשוב שהוא יצא.

שורה תחתונה: אזהרה- הספר נכנס לנבכי הנפש ועלול לערער על הנחות היסוד שבה.

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן