בעלי תסמונת אספרגר הם חלק מהספקטרום האוטיסטי, בחייהם הם מנהלים המון מאבקים, הפרעה נוירו-ביולוגית התפתחותית המתבטאת בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ורגשית. לבעלי התסמונת בדרך כלל אינטליגנציה תקינה, ולעתים קרובות אף גבוהה מהממוצע, יכולות מילוליות טובות וזיכרון מעולה לפרטים. אולם, בשל חוסר יכולתם לקרוא את המפה החברתית קיים פער משמעותי בין היכולת הקוגניטיבית והפוטנציאל המילולי שלהם לבין תפקודם בחיי היומיום.
גיבור הספר הוא דון טילמן יודע שהוא שונה, אבל לא מודע לבעיה שלו. דון מומחה לגנטיקה ורווק שמבין שהוא חייב אישה. לכן הוא מחליט לפתוח את "פרויקט" למצוא לו אישה - באמצעות שאלון שהוא, יחלק לנשים בעלות פרופיל שקבע לפי הסטנדרטים שלו ובכך יסנן את אלו שאינן ראויות. הוא בודק כמה מועמדות, אבל אף לא אחת מהן מתאימה לו.
יום אחד נכנסת למשרדו רוזי, וכבר מהרגע הראשון מתברר שהיא ממש לא האישה שהוא מחפש. מה בכל זאת הוביל אותה למשרדו? רוזי היא ברמנית וסטודנטית לפסיכולוגיה, היא מחפשת את אבא שלה. אמנם יש מישהו שמחזיק בתואר הזה, אבל רוזי סבורה שאמהּ נישאה לו רק משום שאביה הביולוגי סירב לשאת אותה ושהאיש הזה אינו אביה כלל וכלל. מכיוון דון הוא גנטיקאי היא פונה לעזרתו, והוא, בתמורה לכך, חש כלפיה כפי שלא חש מעולם.
הקורא מיד מבין שמסופר בסיפור אהבה, לדון אין ניסיון בתחום האהבה, והוא לא יודע איך להתנהג "נכון" כמעט בשום סיטואציה - ובמיוחד גם מה להגיד, ולפעמים, לכאורה, עדיף שלא יאמר דבר.
מה שבאמת מאפיין בעלי התסמונת יכולות מילוליות טובות, אולם השפה שהם משתמשים בה תבניתית. יש להם קשיים בהבנה של תקשורת לא מילולית (שפת גוף, מחוות, אינטונציות), והם מתקשים בהבנת ביטויים דו-משמעיים, מטפורות וכיו"ב. הם אינם קוראים את המפה החברתית...
במהלך הניסיונות לברר מיהו אביה הביולוגי של רוזי, מארגן דון מסיבה לאיסוף דגימות דנ"א. במהלכה הוא מגלה שהוא גם ברמן מצטיין. מאוחר יותר במסע הוא מגלה על עצמו שמסוגל ליהנות מדברים שמעולם לא חשב עליהם שיגרמו לו הנאה. זהו בעצם רומן נישואים אם כבר מחפשים ספר נורא מצחיק, זהו הספר הנכון לקרוא אותו.
לסיום כמה עובדות על ספקטרום האוטיזם
1. אוטיזם זו לא מחלה, זו שונות נירולוגית.
2. אי אפשר לרפא אוטיזים (ראה סעיף 1).
3. לאוטיזם יש ספקטרום רחב (דרגות תפקודים).
4. אי אפשר לדעת דרגות לפי מבט (יש שאינם ורבלים אבל בתפקוד גבוה).
5. לאוטיסטים יש רגשות ולפעמים יותר חזקים מלאדם ממוצע.
6. יש אוטיסטים חכמים ויש ממוצעים וזה לא שייך לרמת תפקודם.
7. אוטיסט הוא קודם כל בן אדם.
8. לא צריך לפחד לחשוש ולהרתע מאוטיסט (ראה סעיף 7).
9. אוטיזם זו לקות בלתי נראת.
