Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
פנקס הכתובות האדום
דוריס בת ה־ 96 יושבת בדירתה בשטוקהולם, פותחת את פנקס הכתובות האדום ומתחילה לכתוב את סיפור חייה הדרמטי, שנפרש כמעט לכל אורך המאה העשרים. היא רוצה להפקיד את סיפור חייה אצל ג'ני, קרובת המשפחה היחידה שנשארה לה. למרות שהן מדברות בכל שבוע בשיחת סקייפ שמצליחה להשכיח את המרחק הגדול בין שטוקהולם לבין סן־פרנסיסקו, דוריס חוששת שכבר לא תספיק לספר לה את הכול; על הילדות בשטוקהולם, על מותו הפתאומי של אביה, על הפרידה הטראומטית מאימה ומאחותה, על האישה שאצלה עבדה ועל עבודתה כדוגמנית בפריז הזוהרת של שנות השלושים, פריז של מועדוני ג'ז, דיונים אינטלקטואליים, שמפניה זורמת, אמנים אוונגרדיים ומעצבי האופנה הגדולים. דוריס רוצה שג'ני תקרא על הנסיעה לאמריקה עם תחילת מלחמת העולם השנייה, על אנשים טובים שפגשה בדרך ועל הרוע האנושי שנאלצה להכיר מקרוב. ובעיקר, דוריס מרגישה שהיא מוכרחה לספר לג'ני על אלן, האדם שבזכותו היא יודעת שהאהבה קיימת. פנקס הכתובות האדום נע בתנועת מטוטלת בין ההווה של דוריס לבין הזיכרונות מעברה. זהו רומן מיוחד על אהבה, החמצה, התבגרות והשלמה. זהו ספרה הראשון של סופיה לונדברג, שזכה להצלחה במולדתה שוודיה ותורגם לשפות רבות ברחבי העולם.

במסע שכל אחד מאיתנו עושה עד המוות אפשר לבחור בין שבילים רבים.

דוריס היא קשישה בת 96 שחיה בבדידות בביתה בשטוקהולם ומנסה להתמודד עם גופה המזדקן שבוגד בה והדבר היחיד שעוד נותר לה בחייה זה פנקס כתובות אדום שמכיל בתוכו את שמות כל האנשים שפגשה במהלך חייה הארוכים והסוערים וכל שם נושא עמו זיכרון מיוחד משלו.
דוריס כותבת את זיכרונותיה על מנת להעביר אותם יום אחד לג'ני, הנכדה של אחותה, איתה היא שומרת על קשר הדוק על אף שג'ני מתגוררת בסן פרנסיסקו.
האור היחיד בחשכת חייה של דוריס הוא השיחות שהיא מנהלת פעם בשבוע עם ג'ני דרך הסקייפ. דוריס מפליגה בזיכרונות ונזכרת איך קיבלה ליום הולדתה העשירי מאביה את פנקס הכתובות.
ביום שאביה מת, ילדותה של דוריס הסתיימה באחת והמשפחה נלחמה כדי לשרוד ולהתקיים תחת רעב ותנאים קשים.
דוריס בת השלוש עשרה הפסיקה את לימודיה ונשלחה על ידי אמה לעבוד כמשרתת בדירתה של אישה עשירה בשם מדאם דומיניק כדי לפרנס את בני משפחתה.
ברגע אחד היא נזרקה לתוך עולמם של המבוגרים ונפרדה לשלום מהילדות שהיתה לה עד לא מזמן ונאלצה להתבגר טרם זמנה.


ניתן גם להאזין לביקורת שמע על הספר 

במהלך עבודתה דוריס זכתה לפגוש הרבה אנשים ססגוניים בדירתה של דומיניק ובעיקר אמנים מיוסרים שניסו להסתיר את בדידותם על ידי שתיה ושיחות סרק.
דומיניק היתה חסרת מנוחה ומשועממת ובכל פעם שזה קרה לה היא ארזה את עצמה ועברה דירה למקום אחר.
יום אחד היא החליטה לעבור לפריז ודוריס מצאה את עצמה נפרדת בכאב גדול מאמה ואחותה אגנס ועולה על הרכבת משטוקהולם לפריז.
בפריז דוריס פרחה, היא קראה הרבה וספגה לתוכה את התרבות הצרפתית אבל האושר שלה לא נמשך לאורך זמן כאשר דומיניק העבירה אותה הלאה לידי סוכן דוגמניות שהעביד אותה וחשף אותה לעולם היופי שהיה גם מאד מכוער ותובעני. החבר היחיד שנותר בחייה היה אומן בשם יוסטה אותו הכירה בביתה של דומיניק בשטקהולם ושניהם החליפו ביניהם מכתבים וחלמו יום אחד להפגש שוב ולהתאחד בפריז.
דוריס עוברת טלטלות רבות, היא סובלת, מתאהבת, לבה נשבר, היא חווה פרידות ואכזבות, עוברת מדינות כשהיא בורחת מציפורני מלחמת העולם השניה, פוגשת אנשים טובים באמצע הדרך ומתאחדת עם אחותה אגנס, היא נזרקת מבתי האופנה היוקרתיים של פריז לחיי עוני וקשיים כלכליים ואין בחייה רגע דל.

הפרקים נעים בין העבר של דוריס וההווה שלה כאישה קשישה.
בהווה דוריס חושבת בעיקר על המוות הקרוב שלה לאחר שהספיקה כבר לקבור את כל האנשים היקרים ללבה ובזמן עבר דוריס מנסה לשרוד את היום ולקיים את עצמה בכבוד.
דמותה של דוריס היתה מרגשת ומעוררת השראה על אף שלפעמים הבחירות שלה בחיים היו תמוהות בעיני.
התחלת הספר היתה קצת מונוטונית אבל מאמצע הספר העלילה מקבלת תאוצה ומתחילה להיות מרתקת ואפילו מרגשת, אהבתי שכל הקצוות הפתוחים בספר נסגרים בסוף. הספר מיוחד ומאד מומלץ לקריאה.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן