מי מאתנו שפותח את ערוץ 12 בשעת החדשות ורואה את אוהד חמו מסקר אירועים במקומות שלא כל ישראלי היה מעז להגיע, תוהה לעצמו קודם כל, איך הוא עושה את זה, שכן במציאות שלנו היום זה סכנה של ממש. דבר שני זה מה באמת קורה במקומות האלו, מה באמת חושבים האנשים שם עלינו, היהודים, מעבר לקו שטחי A.
הספר "פני השטח" של אוהד חמו, הוא לא מסוג הספרים שבדרך כלל יוצא לי לקרוא, למען האמת זה הספר הראשון מסוגו שיצא לי לקרוא והוא היה מעניין ביותר ומרתק. הספר הוא בעצם אסופת מקרים או סיפורים שחמו אסף במהלך סיקוריו החדשותיים. הסיפורים של חמו מרתקים וחושפים רגשות ומחשבות שאולי לא היינו מודעים לכך שהם קיימים גם בצד השני. בנוסף, בספרו שופך, חמו, אור על מתחים פנימיים במערכת הפלסטינית שלא תיארתי לעצמי שקיימים. אין ספק שלא מעט סימני שאלה התעוררו אצלי ככל שהקריאה בספר העמיקה, הקריאה מומלצת גם למי שלא מחובר לז'אנר זה, ולדעתי חלק מהקטעים בספר צריכים להגיע לתיכונים בארץ כדי באמת לתת קו מחשבה נוסף לבני הנוער של היום, שהם בסופו של דבר, העתיד והאנשים הבוגרים של המחר.
בספר, חמו כמעט לא מדבר על הסיבות ההיסטוריות לסכסוך, או בשאלה "מי אשם". בכל פרק אנחנו רואים היבט שונה על המציאות הפלסטינית, מהחיים בעזה, דרך מחנות הפליטים ועד יריבות פת"ח-חמאס. סיפוריו של חמו מתבססים על הכרתו עם המציאות הפלסטינית אותה הוא חווה במשך 20 שנה בעומק השטח.
אסופת הסיפורים האותנטיים שחמו מביא בספרו מראים לנו שגם בצד השני ישנם אזרחים שפשוט גדלו לסיטואציה שאם הייתה ניתנת להם זכות הבחירה, כנראה שהיו בוחרים אחרת, לדוגמה, חמו מביא לנו את הסיפור של מוחמד שהיה בדרך לפיגוע התאבדות ב2002 לאחר מבצע חומת מגן. מוחמד נתפס בסופו של דבר וכשלוש שנים לאחר שחרורו הוא נפגש עם חמו, במפגשם, מוחמד מודה על טעותו, הוא אומר שהמקרה הזה הרס לו את החיים ושאם היה מצליח, הוא רק היה פוגע במשפחתו וסביבתו. כיום הוא מבקש לעבוד בישראל, ופשוט לפרנס את משפחתו בכבוד.
חמו נותן למקרים אותם הוא מעלה על הנייר, לדבר בעד עצמם, הוא משתדל בכתיבתו, לא להביע את דעתו הפוליטית ולתת לקורא את החופש להסיק את המסקנות ולגבש את דעתו לבד. כתיבתו של חמו קולחת ומעניינת, זה הוא ספרו הראשון של חמו בנושא, ואני מקווה שלא האחרון.
