Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
פנגיאה
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 198
אירופה, ניצני אהבה, בית, מלחמה ראשונה, ערפל, מלחמה שניה, חשיכה, עולם מתבקע, שלושה אחים, דרכים מתפצלות, גורלות מיטלטלים, מכונת ההשמדה לא נחה, תהום נפערת, מאיימת לבלוע, צעקה עולה השמימה, מרחפת, מהדהדת, מתפזרת, גוועת, מתפוררת, רוצה לשכוח, לא יכולה לשכוח. זרעים של זיכרון נובטים במקום אחר, מצמיחים מחדש בית, מנגנים מחדש שיר ישן, הָיֹה הָיָה. דוקודרמה.    

"פנגיאה" הוא סיפורה של משפחת גינסברג היהודית המתגוררת בעיר הקטנה נובי טראג שבפולין. מרקוס, גיז'ה, ושלושת בניהם – דולק, קובה והנייק. אבל לא רק. זה גם סיפורה של רגינה, אימה של גיז'ה. ושל שלושת אחיה של גיז'ה. ושל העיר נובי טראג, העיר קרקוב, המדינה פולין. של הפולנים כולם. של האיטלקים, הכמרים והנזירות, והחיילים במלחמות. ושל המלחמות עצמן – הראשונה, והשנייה. של השפעת הספרדית. של תרבויות אירופאיות, של מוזיקה, של קשרים בין חברים ובין משפחה. ושל שמחה, תקווה, עצב, תסכול, אמונה ואהבה. המון אהבה. 

ב-200 עמודים, גילה ג. שחר לוקחת אותנו עמוק לחייהם של שורשי משפחתה. העלילה נבנית לרוב מסיטואציות ספציפיות – שיחות, התרחשויות מיידיות ותיאורים של פרטים קטנים שמושכים אותנו כקוראים עמוק לתוך הסיפור. הסיפור מתפרש לאורך כ-50 שנה, ומחולק לפרקים קצרים שביניהם שזור חוט מקשר – כל פרק מתחיל סביב הנושא או באותן מילים בהן הסתיים הפרק שלפניו. 

למרות העובדה שפרק ממוצע בספר אורך כ-3-4 עמודים, והחוט המקשר בין הפרקים, אחרי כל פרק הייתי צריכה עצירה מסוימת. הפסקה מהקריאה, או רגע של נשימה, לעכל את התוכן. כל חלק מהספר הוא משמעותי – גם תיאורי היום-יום, גם רגעי הקיצון בזמן מלחמת העולם השניה, וגם כל מה שביניהם. כל אחת מהדמויות מביאה איתה אופי וכישרונות שונים לעולם, והעלילה עוברת בין כולן, מלמדת ומחדדת, ומקרבת אותנו לחייהן של הדמויות יותר ויותר בכל פרק. 

מעבר לסיפור האישי של משפחת גינסברג, אנחנו מכירים ולומדים על עוד זווית של החיים בפולין בתקופה, וגם קצת על מדינות נוספות.  בעוד שהאירועים, המיקומים והדמויות הראשיות כולם נאמנים למציאות, העלילה מורכבת גם דמויות משניות ודיאלוגים שהמציאה המחברת. שני החלקים האלו משתלבים לתמונה רחבה, אחידה ונוגעת ללב.
הסיפור מאפשר לנו להכיר ולזכור את ההיסטוריה שלנו כעם. הוא מספר על תקופות מלחמה ומכיל מעט תיאורים קשים, אבל לא כאלה שנועדו לזעזע. התחושה שלי בקריאה הייתה שאין בספר מילה אחת מיותרת או חסרה – הכל נמצא במקום הנכון ובמינון המדויק.

"פנגיאה" הוא ספר הפרוזה הראשון של הסופרת, ואני מאוד מקווה שיהיו נוספים. הוא כתוב באופן קולח ונעים, מספר סיפור מדהים שנכנס עמוק ללב, מפגיש עם דמויות מעוררות השראה ומשאיר אחריו הרבה חומר למחשבה. אם אתם מהאנשים שקוראים ספרים מהז'אנר, אני מאוד ממליצה להגיע אליו.

גלי שטרן

מטפחת עציצים, מכורה ללונדון, אוהבת אנשים ותמיד עם ספר ביד (או מקסימום בתיק).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן