קיארה, היא בחורה שחיה כל חייה בכפר נידח מוקפת בהרבה חום ואהבה, עוזבת את החממה בה גדלה ועוברת עם בעלה, עורך הדין למילאנו. היא מנהלת טור שבועי בעיתון שנקרא 'ארוחות צהריים של יום ראשון' וחייה מתנהלים על מי מנוחות. עד שיום אחד בעלה מחליט לכתוב את עבודת המסטר שלו בדבלין, וכשמגיע זמנו לחזור הוא מודיע לקיארה שהחליט להשאר בדבלין כי טוב לו שם. ועוד יותר טוב לו בלעדיה.
לאחר מכן, קיארה מפוטרת ממקום עבודתה ואט ואט כל מה שהורגלה אליו בחייה הולך ונעלם כלא היה.
חייה של קיארה עוברים טלטלה והיא מרגישה אבודה בתוך החיים החדשים שנכפו עליה בלית ברירה והיא מחליטה לפנות לטיפול פסיכולוגי.
הפסיכולוגית שלה נותנת לה תרגיל: במשך חודש, כל יום, במשך עשר דקות, לעשות משהו שהיא מעולם לא עשתה. ועד מהרה קיארה מגלה שהשינויים אינם מפחידים, ושדווקא הם אלה שעוזרים לה להתחבר מחדש לחיים.
בין ריקודי היפ-הופ, הכנת פנקייק ושיעורי נהיגה, קיארה מגלה את עצמה מחדש. היא מוקפת חברים טובים, משפחה אוהבת ולמרות בדידותה היא אף פעם לא לבד.
(לי היא קצת הזכירה את דמותה של ברידג'יט ג'ונס בהתנהלות שלה, מצד אחד חסרת אונים, מבולבלת ודרמתית ומצד שני מלאת קסם אישי, מצחיקה ומוקפת בחברים ומשפחה אוהבת).
הפרקים בספר מחולקים לימים למשך חודש שלם ושעות בהם יש כל יום עשר דקות שבהם קיארה עושה משהו חדש שלא עשתה מעולם.
'עשר דקות' של קיארה גמברלה, הוא ספר עם הרבה תקווה ואופטימיות שמעלה חיוך.
ספר על אומץ ועל בחירות שאנחנו עושים בחיים.
מאד נהנתי ממנו וממליצה עליו בחום.
קריאה מהנה
