Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Uprooted
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2015
מס' עמודים: 529
אגניישקה תמיד ידעה שהדרקון, המכשף שמגן על העמק שבו שוכן הכפר השלו שלה, ייקח את קאשה, חברתה הטובה. הדרקון לוקח נערה בת שבע-עשרה מהעמק כל עשר שנים, וקאשה היא היפה ביותר, המוכשרת ביותר, האמיצה ביותר. אבל כשהדרקון מגיע לטקס הבחירה, הוא לא בוחר בקאשה. הוא בוחר באגניישקה. "עקורה" הוא סיפור על שורשים ויער, על מסורת עממית לעומת ידע כתוב, על מה שנמצא מאחורי האופל של היער האפל. זה סיפורה של גיבורה נהדרת, שמגלה שיש בעצמה יותר מכפי שחשבה.

אגניישקה היא נערה טיפוסית שגרה בעמק. היא די מגושמת, מצליחה להתלכלך בקלות, ובאופן כללי נראית די עלובה לצד חברתה הטובה, קאשה. זה היה יכול להיות באסה מאוד, אבל למען האמת, בעמק שבו הן גרות, עדיף להיות אגניישקה ולא קאשה.
זה אומנם נשמע כמו מקום מגניב לחיות בו, אבל היער הוא בעצם יישות קסומה ומרושעת, והעמק הוא מה שמפריד בין האפלה ששוררת ביער לבין שאר הכפרים מסביב.
למזלם, יש להם את הדרקון. הוא לא באמת דרקון, אבל ככה הם קוראים למכשף בן האלמוות שמגן עליהם מהמגדל שלו. העסק די פשוט, הוא דואג להם כשיצור כלשהו יוצא מהיער, או כשיש סכנה, והם בתמורה נותנים לו לבחור נערה שיקח אל המגדל שלו, פעם בעשר שנים.
אגניישקה שלנו מפתחת טינה מסוימת כלפי הדרקון, שכן ידוע שהוא לוקח תמיד את ההכי מיוחדת, ואין מיוחדת מקאשה שלה, חברתה הטובה. קאשה היא היפה, האמיצה והחכמה ביותר מכל הבנות שיכולות להילקח באותה השנה. אין סיכוי שהדרקון יבחר במישהי אחרת.
אבל מסיבה כלשהי, הוא בוחר באגניישקה.
בלי זמן להיפרד ועם המון דעות קדומות וחששות, אגניישקה נכנסת אל המגדל בידיעה שהיא לא תצא ממנו בעשור הקרוב, וכשתצא סוף סוף, כנראה לא תוכל שוב לקרוא לעמק בית.

חשוב לי להתחיל בכך שקיבלתי המון המלצות על הספר, ובכל פעם שנתקלתי בשמו תמיד היללו אותו. ברמת ״זה הספר הכי טוב שתקראי בחייך״. לא נבוא עם ציפיות? נבוא.
הספר לא קצר וב300 עמודים הראשונים נהנתי, אבל אחרי זה קצת מיציתי. זה לא שהעלילה לא טובה, אבל בשלב הזה הייתי זקוקה לפחות תיאורים.

הסיפור עצמו נהדר. כשהיפה והחיה פוגש את רפונזל והולך לגור ביער האפל.
מה שאהבתי מאוד הוא הבנייה של הדמות של אגניישקה. אנחנו רגילים שהדמות הראשית שלנו היא לא מושלמת באופן מושלם. כל חייה היא הייתה מעפנה אבל ברגע שעשתה תפנית פתאום היא זורחת. מה שאהבתי באגניישקה זה שהיא נופלת, נכשלת, לא בטוחה וחוששת עד הרגע האחרון.
גם את קאשה, המושלמת כביכול, אהבתי מאוד, כי היא לא הייתה שם רק כדי להראות כמה אגניישקה לא.

אהבתי את ההבדלים הדרקון לאגניישקה, הניגוד שבין האופי המוקפד שלו, זה שחייב לנתח כל דבר ולהבין הכל בתוך משוואות ברורות, לבין זאת פשוט מרגישה דברים, שלא יודעת להסביר, שלא מסוגלת לשמור על הופעה מסודרת שתי דקות.
במהלך הספר יש תשובות להרבה שאלות שעלו לדמויות בהתחלה, וגם לנו בתור קוראים, ואני מאוד מעריכה את זה. יש הרבה עלילות צד שמשתלבות נהדר, הכל מרגיש במקום אבל גם סוחף אותנו לעיתים רחוק יותר מהדמויות הראשיות.

מה שפחות אהבתי היה כמובן האורך. אובר התיאורים התישו אותי. אולי אם זאת הייתה קריאה שניה הייתי נהנת יותר, אבל בקריאה ראשונה פשוט רציתי כבר לדעת מה קורה, להתקדם. הכתיבה טובה מאוד, שלא תבינו אותי לא נכון, אבל אני אוהבת תמציתי.

דבר נוסף היה הסוף. בלי להיכנס לספוילרים, אני רק אגיד שלא ממש הבנתי מה קרה שם. הסיבות למה שקרה היו מובנות, אבל לדעתי הדרך שבה אגניישקה נחשפה אליהן הייתה מסורבלת ולקח לי זמן עד שקלטתי מי נגד מי ומה קרה שם.

באופן כללי, ספר טוב, כתוב היטב, סיפור מרתק ומקורי, עלילה עשירה ודמויות מעולות. פנטזיה טובה, בהחלט שווה קריאה.

עדן עבודי

עדן, אמא לשלוש נסיכות תולעת ספרים בין הבישולים והכביסות. מלמדת את בנותיי שספרים הם מסע של חלומות, תקווה, מנגינה ואהבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן