Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
עקורה
קטגוריה:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 528
אגניישקה תמיד ידעה שהדרקון, המכשף שמגן על העמק שבו שוכן הכפר השלו שלה, ייקח את קאשה, חברתה הטובה. הדרקון לוקח נערה בת שבע-עשרה מהעמק כל עשר שנים, וקאשה היא היפה ביותר, המוכשרת ביותר, האמיצה ביותר. אבל כשהדרקון מגיע לטקס הבחירה, הוא לא בוחר בקאשה. הוא בוחר באגניישקה. "עקורה" הוא סיפור על שורשים ויער, על מסורת עממית לעומת ידע כתוב, על מה שנמצא מאחורי האופל של היער האפל. זה סיפורה של גיבורה נהדרת, שמגלה שיש בעצמה יותר מכפי שחשבה.

"עקורה" הוא ספר פנטזיה ששמעתי עליו המון המלצות והגעתי אליו עם ציפיות גבוהות.

מה קורה בכללי: הספר מתקיים בפּוֹלְנִיה, מדינת מלוכה הגובלת ברוֹסיה. שתי המדינות כמובן נמצאות בסכסוך. הגיבורה שלנו גדלה בכפר קטן שנמצא בעמק הגובל ביער אפל – כזה שמאיים על חייהם של תושבי העמק ופוגע בהם בשיטתיות. לעמק יש מכשף המגן עליו – אדם המכונה "הדרקון". מעבר למיסים שהוא גובה בכל שנה מתוצרת הכפרים בעמק, הוא גם לוקח פעם בעשור נערה בת 17 למגדל שלו, שמשוחררת לאחר עשור עם שק כסף, להמשך חייה.

 

ומה קורה בספר? הסיפור מסופר מנקודת המבט של אגניישקה. היא לקטת נפלאה, אבל לא מצליחה לשמור על בגד נקי אפילו ל-5 דקות. למרות שהיא נולדה בזמן להשתתף בשנת בחירה של הדרקון, המשפחה שלה לא ממש חוששת שהיא תבחר. לכפר כולו ברור שהדרקון יבחר בחברתה הטובה קאשה – היא הכי יפה, הכי מוכשרת, והכי אמיצה. אבל כשמגיע היום, הדרקון בוחר דווקא באגניישקה.
המעבר למגדל של הדרקון מתקיים במהירות מפתיעה, ואגניישקה לא מספיקה להיפרד ממשפחתה, מקאשה ומשאר חבריה בכפר. נגזר עליה לבלות עשור לצידו, והדבר היחיד שהיא יודעת על כך, זה שהבנות שיוצאות מהמגדל לא חוזרות למשפחתן בעמק, אלא מוצאות מגורים וחיים באחת הערים באיזורים אחרים של פּוֹלְנִיה.

 

מה חשבתי? הספר טוב. אבל לצערי יש אבל:
דבר ראשון, התיאור בגב הספר, תמציתי ככל שיהיה – לא ממש מתאים לעלילה ולסיפור שאנחנו חווים בפועל. לי הפער הפריע, ולאורך הספר היו לי לא מעט שאלות בראש, שחלקן נענו וחלקן רק באופן חלקי.

דבר שני, ההתחלה של הספר כוללת לא מעט תיאורים של אלימות. ולא מהסוג של משחקי הרעב או מלחמות של מאות ואלפי חיילים, אלא כזו ספציפית כלפי אחת מהדמויות. לי זה לא התחבר לעלילה, לא ראיתי הצדקה לשימוש בזה, ובעקבות ההתפתחויות בהמשך העלילה, זה גם נהיה עוד יותר צורם.

כן אסייג ואגיד שאני רגישה לאלימות, ולכן אני יודעת שלמרות שבקריאה שלי הנושא הפריע להנאה מהספר, זו חוויה אישית שלי שלא בהכרח תחזור אצל אחרים.

יחד עם הנכתב למעלה – היו מגוון של דברים בספר שאהבתי מאוד – הדמות של אגניישקה, שהיא לא הגיבורה-המושלמת-שהכל-מסתדר-לה אלא כזו שבאמת לומדת, מתקדמת, חווה גם הצלחות וגם כשלונות – אמיתיים, לא כאלה שנפתרים מהר. הדמות של קאשה – שהיא חברת אמת והעלילה מראה לנו כמה. אנחנו לא נשארים תחת הידיעה שהן החברות הכי טובות שהוצגה לנו בהתחלה כעובדה, אלא רואים ומרגישים את הקשר שלהן והעומק שלו לאורך הסיפור. למרות שאנחנו לא פוגשים בהם הרבה לאורך הסיפור – גם המשפחה של אגניישקה מדהימה ומעלה חיוך. 

הקריאה בספר נעימה ושוטפת, נכנסים לעניינים מאוד מוקדם – ולראייה גם כשהשארתי את הספר בבית הייתי עסוקה בלקרוא את הגרסה הדיגיטלית בטלפון, ואני בקושי קוראת דרך הנייד. הסיפור מכיל את כל האלמנטים הטובים והאהובים של ספרי פנטזיה – קסמים, שיקויים, ארמונות, משפחת מלוכה על אנשיה ושריטותיה, כפרים קטנים ועניים וערים גדולות ומפוארות.
דבר אחרון שאהבתי (אחרי ששנאתי אותו מאוד מאוד. גבול דק וכו') – הנבל בסיפור. אני לא אפרט כדי לא לספיילר.

לסיכום – ממליצה לקרוא אם לא קראתם, ולבוא לדבר איתי בתגובות אם כן קראתם 🙂

גלי שטרן

מטפחת עציצים, מכורה ללונדון, אוהבת אנשים ותמיד עם ספר ביד (או מקסימום בתיק).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן