את ג'פרי ארצ'ר גיליתי לראשונה בספר "אסיר מלידה", לאחר מכן עקבתי אחר הסדרה בעלת שבעת החלקים, של דברי ימי קליפטון, וסופסוף הגיע אלי גם הספר הזה.
הספר פותח בסיפורו של אלכסנדר, המתגורר בלנינגרד עם הוריו, בוקר אחד אביו נהרג באופן מסתורי בתאונה מחרידה.
אמו אלנה, בהתייעצות עם דודו של אלכסנדר מבינה כי עליהם לברוח מאימת הקג"ב ויפה שעה אחת קודם.
הדוד מסייע להם בארגון הבריחה, ומעדכן את אלנה כי הם יוברחו בספינה שטרם ידוע מה יהיה היעד שלה.
ביום הבריחה ממתינים שם שני ארגזי משא לשתי ספינות שונות, באמצעות הטלת מטבע הם מחליטים לאיזה ארגז להיכנס ולאיזה ספינה לעלות.
בנקודה זאת, הספר מתפצל לשני סיפורים כשכל סיפור מספר מה היה קורה אילו היו עולים לכל אחת מהספינות: אחת הפליגה לארה"ב ואילו השנייה לאנגליה.
הספר שמוגדר כרומן היסטורי, בעיניי לא ממש כזה. הוא אמנם מתרחש בסביבות שנות השבעים-שמונים של המאה הקודמת, אך לא מתעסק כל כך בהיסטוריה אלא יותר בסיפור חייו של אלכסנדר ואמו. וארצ'ר כמו גם בספריו הקודמים נותן מיקוד לנושאי פוליטיקה וממשל הרלוונטיים לתקופה המדוברת, נושא שאלי פחות מדבר.
הרעיון של מה היה קורה אילו וסוגיית הגורל הוא בהחלט מקורי ומעניין, אם כי לעתים מצאתי עצמי מתבלבלת בין הסיפורים כי לשניהם יש קו מנחה די דומה, והרבה נקודות משותפות.
אלסנדר/אלכס/סשה מתואר כדמות כריזמטית, ג'נטלמן אמיתי ובן למופת, דמות מושלמת שכנראה קיימת רק באגדות ובספרים 🙂
אורכו של הספר אמנם מעל 400 עמודים,אך הוא מעניין ונעים לקריאה . ארצ'ר כמו ארצ'ר טווה עלילה מרתקת בחן רב, ועל כן האורך כמעט ואינו מורגש.
סוף הספר מפתיע ובעיני גם קצת תמוה, ואני מודה שנשארתי עם כמה סימני שאלה..
בשורה אחת: אם הייתם צריכים לבחור את גורלכם לפי הטלת מטבע, האם הייתם מסכימים?
אביגיל
23 ינו 2020מצטרפת אליך- גם אני חשתי שהסוף השאיר לי סימני שאלה. הדבר היחיד שחשבתי עליו, שסגנון כתיבתו של ארצ'ר הוא לבנות ספרי המשך… ולכן הסוף מעומעם למען הספר הבא.