לנאמנות אין מחיר. צריך להרוויח אותה.
השנה היא שנת 1968, אלכסנדר קרפנקו הוא בחור צעיר בן 16 שלומד בתיכון בלנינגרד והוא חולם לקבל את מלגת לנין היוקרתית במכון לשפות זרות באוניברסיטת מוסקבה ולהגיע רחוק בסולם הדרגות הפוליטית ברוסיה.
אלכסנדר גדל בצילו של אב לוחם שנלחם נגד הנאצים אשר ניסו לכבוש את לנינגרד במלחמת העולם השנייה והוא אף קיבל הכרה על פועלו והפך להיות מפקח ראשי במפעל גדול אך הוא מעולם לא הסכים להיות חלק מהמפלגה הקומוניסטית.
קונסטנטין, אביו של אלכסנדר הזהיר אותו כל חייו מהקג"ב וכאשר הוא נהרג יום אחד בנסיבות מוזרות, הוא הותיר מאחור את אלכסנדר ואמו אלנה המומים ושבורי לב.
לאחר ההלוויה המצב התחיל להיות בלתי נסבל, אלנה הייתה מוטרדת בעבודתה כבשלנית במטה הקצינים על ידי אחד מהקצינים הבכירים ואלכסנדר לא קיבל את המלגה המיוחלת שעליה חלם אלא קיבל צו בו הוא היה חייב לעבוד בנמל ואז קוליה, אחיה של אלנה הגיע עם רעיון גאוני – הוא יעזור להבריח את אלנה ואלכסנדר מרוסיה כדי שהשניים יוכלו לפתוח דף חדש הרחק מציפורני הקג"ב. שתי ספינות עזבו את הנמל באותו יום, אחת הייתה אמורה להפליג ללונדון והשנייה לניו יורק.
ניתן גם להאזין לביקורת שמע על הספר
כאשר אלנה ואלכסנדר מגיעים לנמל ומתכוננים להפלגה, קוליה מטיל מטבע שיקבע את גורלם: עץ או פלי, לונדון או ניו יורק.
האם ובנה נכנסים לאחד הארגזים כשפניהם מופנות אל עבר הלא נודע.
מרגע זה העלילה נחלקת לשני חלקים וכמו בסרט "דלתות מסתובבות", הסופר מציב את גיבוריו דרך שתי דלתות שכל אחת מהן מובילה את השניים לגורל שונה וייעוד אחר.
בפרק אחד אלנה ובנה סאשה בדרכם לסאות'המפטון שבאנגליה ובפרק הבא אלנה ובנה אלכסנדר בדרכם לניו יורק.
בשני המקרים השניים נאלצים לעשות הכל כדי להילחם על מקומם, אלנה עובדת קשה כדי להתפרנס בכבוד ובישוליה המופלאים לוקחים אותה רחוק ואילו אלכסנדר הפיקח והממולח נכנס למצבים מסוכנים אבל כמו חתול מצליח לצאת מהם תמיד עם ידו על העליונה.
אלכסנדר הוא הדמות המרכזית בעלילה ובשני המקרים כמו שחקן שחמט מיומן הוא מנהל היטב את המהלכים שלו על הלוח שיקבע את גורלו בהמשך.
אז מה יעלה בגורלם של האם ובנה בכל אחת מהדרכים בהן בחרו?
לאורך כל העלילה אלנה ובנה תוהים עם עצמם מה היה קורה אילו הם היו נכנסים לארגז השני וכיצד חייהם היו נראים.
אהבתי מאד את הרעיון המקורי של הספר בסגנון דלתות מסתובבות שבו לא חשוב מה הדרך, התוצאה תמיד תהיה אותה התוצאה וגם אהבתי את דמותם הצנועה, הערכית, החרוצה והנאמנה של אלכסנדר ואלנה, ולמרות ששניהם עברו טלטלות לא פשוטות כשעזבו את ביתם מאחור והתחילו חיים חדשים בארץ זרה, זה לא מנע מהם להמשיך להיות נאמנים לעצמם ולאנשים שעזרו להם בתחילת דרכם.
במיוחד אהבתי את דמותו המרגשת והכובשת של אלכסנדר או כמו שאחת הדמויות תיארה אותו בספר: הוא היה הכלאה בין אברהם לינקולן לג'יימס בונד.
בשני המצבים, אלכסנדר ואלנה לא משתנים ולא חשוב היכן הם נמצאים, הם חשים כאילו מעולם לא עזבו את רוסיה והחשש מפני המשטר הקומוניסטי הנוקשה ממשיך ללוות אותם בכל אשר יפנו.
כשהתחלתי לקרוא את הספר חששתי מהאורך שלו וגם מכך שאין רצף בעלילה וכל פרק הוא גרסה אחרת של הבחירה שנעשתה אבל להפתעתי הקריאה זרמה, נשאבתי לתוך הסיפור רב השנים ואין ספק שג'פרי ארצ'ר יודע איך לגרום לקוראיו להיות מרותקים לכתיבתו הנפלאה – מומלץ למעריצי ארצ'ר ואוהבי הדרמות הפוליטיות.
קריאה מהנה
