לוסי מתחתנת! היא רוצה חתונה קטנה ואינטימית בבית הוריה, חתונה שונה וסולידית.
היא לא רוצה חתונה גדולה וגרנדיוזית כמו שכולם עושים, כזו שמתכננים אותה שנה מראש עם הרבה מוזמנים ואוכל.
לוסי מזמינה את הקרובים שלה וגורמת לאחיות שלה לחזור הביתה ולהיות יחד ולדבר, מה שלא קרה בשנים האחרונות מאז הפיצוץ הגדול שהיה בניהן וגרם לאחותה מרגו לברוח הרחק ולנתק את הקשר עם השאר. מה גרם למרגו לברוח?
מרגו ברחה מהבית כשהיתה רק בת 16. היא ארזה תרמיל והודיעה כי היא לא יכולה לגור איתם יותר. היא הגיעה לעיר הגדולה וחיה לה מיום ליום, מה הביא ילדה בת 16 לעזוב את הבית?
משהו קרה לה בבית. אמא שלה היתה כל השנים עסוקה בעצמה ובספרים שכתבה, הבנות לא ממש עיניינו אותה וגם לא בעלה שעזב את הבית לטובת אישה אחרת.
החתונה החזירה את כולם הביתה לשמוח בשמחתה של לוסי אבל גם לפתוח פצעים ישנים ולסגור חשבונות.
הספר מספר על המפגשים המחודשים של האחיות עם האמא כשהן מתכוננות לערב השיא, לחתונה. הסיפור מסופר מקולן של האחיות ומספר על ההווה ועל העבר כך שלקורא יש מספר זויות של הסיפור עם מידע ורקע על מה שקרה בעבר. אהבתי את סיפורי הרקע שהכניסו מעט עיניין לסיפור והוסיפו לסיפור בהווה.
העלילה נבנתה לאט לאט, עוד סיפור ועוד סיפור שהוסיף עוד חלקים לפאזל של הסיפור המשפחתי הזה שיש לו סודות מהעבר שיתגלו בהמשך. הייתי סקרנית מה קרה למרגו כשהחליטה לברוח ורציתי לגלות כבר את סוף הסיפור.
אמנם הקצב של הסיפור היה איטי ביחס למה שאני אוהבת לקרוא בדרך כלל אבל העלילה שמרה על עמימות ומיסתורין בנוגע לסודות מן העבר, מה שהשאיר אותי סקרנית עד לסוף הסיפור. אהבתי את הסוף ואת הדרך שבה בחרה הסופרת לסיים את הסיפור ובמיוחד את המסר של הסיום: "במקום שיש אהבה, יש גם תקווה".
