Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
על סוף הבדידות
תגיות: ,
סופר/ת:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 267
ז'יל גדל עם אחיו ואחותו במשפחה מגינה ומטפחת, עד שברגע אחד חרֵב עליהם עולמם והם מאבדים את הוריהם בתאונת דרכים. שלושתם נשלחים לאותה פנימייה, שם מתחילים חייהם החדשים. ז'יל, הצעיר באחים, נותר בעצם לבדו, אחיו מרטי הולך ומסתגר בלימודי המדע שלו ואחותו ליז נשאבת אל חיי הנעורים הסוערים והמסוכסכים. הקשר המשמעותי היחיד שנובט בו באותן שנים הוא עם נערה בשם אלווה, אלא שקשר זה נותר מסתורי ולא שלם ויתפענח רק שנים מאוחר יותר. הרומן "על סוף הבדידות" הוא רומן רגיש וסוחף על חייה של משפחה אחת. כתיבתו של בנדיקט וֵלְס כנה וישירה וגורמת לנו לחוש כאילו היינו חלק ממשי מחיי הדמויות. אנו חווים עמן את ילדותן ובגרותן, צער ושמחה, את העליות והמורדות בקשרי המשפחה ואת סיפור האהבה המיוחד והמרגש של ז'יל, עד סופו, ועד סוף בדידותו.  

אחת לכמה זמן, וזה לא קורה לי הרבה, אני קוראת ספר שגורם לי לקנאה עזה בסופר שכתב אותו. הפעם זה קרה לי. כבר בפרק הראשון חשבתי לעצמי שהלוואי וידעתי לכתוב כמו בנדיקט ולס, ושאם הייתי כותבת פעם ספר – אז בדיוק כך הייתי רוצה לכתוב. אני אוהבת ספרים על דרמות משפחתיות, זה לא סוד, אבל בספר הזה יש משהו נוסף. יש לו את ה-X פקטור, את הדבר המיוחד הזה שהופך את חוויית הקריאה בו למעצימה, והוא מעניק לקורא את ההזדמנות לסיים את הספר כאדם מעט שונה מזה שהיה לפני שהתחיל לקרוא.

הספר מספר את סיפורו של ז'יל מורו. הוא מתחיל ב-1980 כשז'יל היה בן 7, ילד מאושר, חסר דאגות וחסר פחד, הילד הצעיר במשפחה בת חמש נפשות לאב ממוצא צרפתי ואם ממוצא גרמני, המתגוררת במינכן. את ליז, אחותו בת ה-11 אוהב ז'יל אהבת נפש, ואילו מרטי בן ה-10 מרוחק יותר מאחיו ומסוגר, והקשר ביניהם אינו קרוב. המשפחה חמה ומלוכדת, ז'יל הוא ילד אהוב וחברותי, אבל אז הגרוע מכל קורה לשלושת האחים, והוריהם נהרגים בתאונת דרכים. בתחילה הם שוהים אצל דודתם, אחות של אמם, אבל זמן קצר לאחר מכן הם נשלחים לפנימייה ונפרדים האחד מהשני. מילד חברותי הופך לאט לאט ז'יל לילד מתבודד ומהורהר. אין לו חברים בפנימייה, והוא ממעט לדבר בפומבי. יום אחד מתיישבת לצידו בכיתה ילדה בשם אלווה, ילדה יפה בעלת שיער אדמוני ועיניים ירוקות בוהקות. גם אלווה מסתירה סוד, אותו יגלה ז'יל רק לאחר שנים רבות, אבל מה שעברו בחייהם הקצרים מחבר בין אלווה לז'יל והם הופכים לחברים הכי טובים.

אנו מלווים את ז'יל לאורך כל תחנות חייו בגוף ראשון. מילדותו בפנימייה, לשנות העשרים שלו כשהוא מחפש את עצמו, ועד שהוא הופך לבעל ואב בעצמו. במקביל אנחנו קוראים את סיפורם של ליז ומרטי, וכך אפשר לראות איך משפיעה היתמות בגיל צעיר באופן שונה על כל ילד. נדמה כי ליז איבדה את דרכה עם השנים - היא מפסיקה ללמוד ומרבה לבלות, חיה את הרגע ואינה חושבת על עתידה, ואילו מרטי דווקא בוחר להתמקד ולהצטיין בלימודיו, מקים חברת מחשבים, מוכר אותה והופך לאיש עשיר. גם לחברות בין ז'יל לאלווה יש משקל גדול בספר, וזה החלק בסיפור שגרם לי להזיל את מירב הדמעות. ממש יכולתי להרגיש את ליבי מתכווץ ומחסיר פעימה.

פסק הדין:
"כשאהיה גדולה אני רוצה להיות בנדיקט ולס" - חשבתי לעצמי במהלך הקריאה, אבל אז נזכרתי כי הסופר צעיר ממני ב-7 שנים! איך סופר כל כך צעיר מגיע לתובנות כל כך יפות וכל כך נבונות כבר בשנות ה-30 שלו? כנראה שלעולם לא אדע. מה שבטוח קיבלתי מן הספר הזה הרבה יותר מסתם סיפור יפיפייה. כבר מזמן לא קראתי יצירה ספרותית כל כך מדויקת ונוגעת ללב, בעלת ערך מוסף גדול כל כך על משמעות החיים, האהבה, קשר בין הורים לילדים וקשר בין אחים. אני חייבת לציין גם את התרגום המופלא מגרמנית, לא הרגשתי כלל שאני קוראת ספר מתורגם. מצאתי סופר לחפש את כל ספריו כי את הספר הזה אסור לכם להחמיץ.

אהבתם? שתפו!

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן