הספר 'על גופתי המתה' הוא המשך לספר הנפלא: 'בעלי לא בבית' מאת הסופרת מירב הלפרין.
למי שעדיין לא קרא את הספר הראשון אז הנה תקציר על מה מדובר: גיבורת הספר היא עורכת דין בת 45 שבעלה עוזב אותה לטובת אישה מכוערת שמבוגרת ממנה בכמה שנים טובות...חייה סובבים סביב גידול שני ילדיה המתבגרים והמאד לא ממושמעים, דרמות סביב אמה הדיוה השחקנית לשעבר והקריירה המוצלחת שלה.
היא נהנת לחיות בתוך חייה הסגפניים והממורמרים ולשנוא גברים באשר הם עד שהיא מתאהבת בלקוח הכי גדול שלה שגם הוא מצליח לאכזב...
וזה מה שמחכה לנו בספר ההמשך: 'על גופתי המתה'.
ככה נראה הגיהנום: עמנואל בעלי לשעבר, שרוע על הספה אצלי בסלון ובוהה בטלוויזיה בעיניים מכווצת מאימה. המטוסים שלנו מפציצים את עזה מהאוויר, החמאס יורה טילים לתוך ישראל, ראש הממשלה נואם בפנים חמורות, והבן שלנו, עומר, מחכה בתוך טנק כדי להיכנס לעזה.
ככה מתחיל סיפורנו: גיבורת הסיפור והגרוש שלה, עמנואל, יושבים בסלון ביתה ומקשיבים לחדשות בזמן שמלחמה מתחוללת בעזה ובנם נמצא בפנים.
עמנואל בחרדה תהומית וגיבורת הסיפור מנסה להרגיעו למרות שאף היא על סף עילפון.
אני רוחצת את הכלים במטבח ונזכרת בתקופה שהיינו נשואים והיינו משחקים במשחק שעמנואל המציא: אנחנו בשואה. אני צריכה לבחור את מי הייתי מצילה-את אמא של עמנואל או את וודי אלן.
בינתיים מגיחה לדירה גם ציפה, אמה הדיווה/השחקנית לשעבר של הגיבורה שמחליפה בעלים כמו גרביים ("שייקה הוא החבר החדש שלה. הם הפכו לזוג חודש אחרי שבעלה הקודם, יוסף, מת משימוש יתר בוויאגרה. וכן, ככה גם קברו אותו, מתברר שלפחות לאיבר אחד בגוף יש חיים אחרי המוות") וביחד כולם מנסים למצוא תוכנית מהפכנית כיצד להחזיר את הבן האובד הביתה.
אחרי התלבטויות רבות, הם מחליטים לעלות על הרכב ולנסוע לדרום כדי לברר פרטים על גורלו של עמרי.
על הדרך הם גם נותנים טרמפ לציפה ('על גופתו המתה' של עמנואל) שנוסעת לשיר בפני תושבי הדרום. מצטרפים אליהם גם חנוך ורדינון שהיה פעם גבר חתיך והיום הוא לא זוכר אם הוא גבר או אישה ודני עובדיה הסנילי, חברים ותיקים של ציפה מימי הלהקה הצבאית.
הנסיעה עוברת על ה'חבורה העליזה' עם שירי ארץ ישראל היפה ברקע וקולות של אזעקות מהדהדים מהחלון.
כל כך הרבה שירים על שלום, במדינה עם כל כך הרבה מלחמות.
בתוך כל הכיאוס הזה מגיע דרומה גם אביב, החבר לשעבר של הגיבורה, שממנו נפרדה כמה חודשים קודם לכן ומראהו לא מוסיף לשלוות הנפש המאד רעועה שלה.
הערב עובר על כולם בטירוף עם הופעה של ציפה וחבריה (חבורת האולדיז) הקשישים מול תושבי הדרום, ברקע אזעקות בלתי פוסקות והגיבורה שלנו שחרדה לבנה שנמצא בחזית ובנוסף היא צריכה להתמודד עם הגרוש ההיסטרי/מעצבן שלה, החבר לשעבר שלה שנועץ בה מבטים נוקבים ורופא אחד במילואים שלא מש מצידה לרגע והוא דווקא נראה לא רע בכלל.
'על גופתי המתה' הוא ספר רווי בהומור ציני, מצחיק, שנון וכייפי בדיוק כמו ספרה הראשון של המחברת מירב הלפרין-'בעלי לא בבית'....הגיבורה של הסיפור תעבור שבעה מדורי גיהנום עד שתגיע למנוחה ולנחלה שלה (כנראה שרק בקבר היא תנוח)...נהנתי מכל רגע של קריאה בספר, כולי תקווה שייצא גם ספר שלישי בסדרה.
קריאה מהנה
