Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Over My Dead Body
סוגה:
מוציאים לאור: ,
שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 213
בעלי לא בבית, ספרה הראשון של מירב הלפרין, זכה לאהבת הקהל ולשבחי הביקורת, ועתה מגיע ספרה השני, שקוראים רבים ציפו לו. על גופתי המתה מהיר יותר, עצבני יותר ובעיקר – מצחיק יותר. הגיבורה הבלתי-נשכחת של בעלי לא בבית יוצאת עם בעלה לשעבר למסע מטורף להצלת בנם החייל. על רקע מלחמה כלשהי המתחוללת בדרום, הם מחליטים לחלץ את הבן, ללא ידיעתו, באמצעות שקר כושל לצבא. בדרך הם נחשפים למציאות הישראלית הטיפוסית – השיגעון של ימי מלחמה, הציבור המבולבל על כל הראש והיעילות המפורסמת של הצבא. בתוך העיסה המטורללת הזאת מצליחה גיבורת הספר להתאהב, להתאכזב ובעיקר להצחיק עד דמעות. זהו ספר שקוראים וצוחקים בקול תוך כדי הקריאה. כתיבתה השנונה של מירב הלפרין מפנה זרקור חד ומדויק אל המקומות האבסורדיים שסביבנו, ספק דוקרת ספק מדגדגת אותם, ומשתמשת במוזיקת הרקע – שירי הלהקות הצבאיות ורעש האזעקות – כדי להרקיד אותנו במחול מתוק-מריר של שמחת חיים.

ספרי המשך בדרך כלל לא מושכים אותי במיוחד, אני צריכה לאהוב ממש (אבל ממש) את הספר הראשון בכדי לקרוא גם את ההמשך שלו. אבל שראיתי שלספר שכל כך אהבתי 'בעלי לא בבית' יצא ספר המשך בשם 'על גופתי המתה' היה לי ברור שעל הספר הזה אני לא מוותרת. ואכן מירב הלפרין לא מאכזבת גם הפעם. שמחתי לפגוש את הגיבורה חסרת השם שהצחיקה אותי וכבשה את ליבי בספר הראשון. צריך כישרון מיוחד כדי להפיק כל כך הרבה הומור ושנינות מהמצב המדיני שבו אנחנו חיים, ולמירב הלפרין יש את הכישרון הזה.

הסיפור מתחיל בקיץ 2014 במהלך מבצע צוק איתן, ושלוש שנים חלפו מאז הספר הראשון. אותה הגיבורה שבעלה לא היה בבית, היא גרושה כמה כבר שנים, הילדים שלה גדלו ועומר, בנה, משרת כחייל קרבי בשריון. היא עדיין מתעבת את בעלה לשעבר, עמנואל, ואילו אביב צימרמן, שעמו היא התחילה מערכת יחסים בספר הראשון, איכזב גם הוא כשהחליט לחזור לגרושתו ואם ילדיו. שבנה עומר נשלח לעזה היא לא מפסיקה לחשוב על הגרוע מכל, והיא מחליטה ביחד עם הגרוש החרדתי שלה, לנסוע לדרום ולנסות להציל את הבן שלהם מהתופת.

בצירוף מקרים מצער, אמה השחקנית הנרקיסיסטית, שפרשה מהתיאטרון, מקבלת הצעה להצטרף לשלישיית זמר לאחר שהזמרת שלהם נפטרה. השלישיה המצחיקה הזו כוללת גם את חנוך ורדינון ודני עובדיה, שני זמרי עבר מפורסמים, וביחד איתם היא נוסעת להופיע בדרום הארץ בפני החיילים הלוחמים. הגיבורה שלנו מוצאת את עצמה באותו הרכב עם אמא שלה ועם הגרוש שלה, שום דבר לא יכול להיות גרוע יותר מבחינתה. כשהם מגיעים לדרום, הם מחליטים להמציא סיפור על בריאותו הלקויה של עמנואל כדי לשחרר את עומר לחופשה ולהוציא אותו מהטנק שלו בעזה.

כאן מתחילה קומדיה משעשעת של טעויות וצירופי מקרים, וכמובן שהדברים לא הולכים כמתוכנן. גם בספר הזה, כמו בקודמו, תמצאו לא מעט תובנות וסיטואציות מהחיים שכולנו יכולים להזדהות איתן. גם מי שלא קרא את הספר הראשון יכול ליהנות מאד מן הספר הזה, כי מדובר בסיפור עלילה חדש שעומד בפני עצמו, אבל לצורך הכרות טובה עם יותר עם הדמויות הפועלות אני ממליצה לקרוא גם את 'בעלי לא בבית', וכך ההנאה תהיה שלמה יותר. הספר נסגר עם סוף מעט פתוח, שיכול לרמז שייכתב גם ספר שלישי.

פסק הדין:
התגלגלתי מצחוק מהספר הזה מהפרק הראשון ועד לפרק האחרון, ואני חושבת שזה אומר עליו הכל. הגיבורה שלנו היא אמנם עדיין חסרת שם, אבל לא פחות מצחיקה, מושחזת ושנונה מקודם, והכי חשוב – היא מציאותית ומתחשק לי להיות חברה שלה. מצאתי את הכתיבה של מירב הלפרין בשלה יותר מאשר בספר הראשון, ולכן נהניתי ממנו אפילו טיפה יותר, למרות שלא חשבתי שזה אפשרי. הספר שומר על הקצב המהיר של קודמו ואין בו אפילו מילה אחת מיותרת.

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן