Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
עיר של עצמות
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2011
מס' עמודים: 436
כשקליירי פריי בת החמש עשרה יוצאת לבלות במועדון לילה בניו יורק, היא לא חולמת שהיא תהיה עדה לרצח; רצח שמבוצע על ידי שלושה בני נוער מקועקעים, שרק קליירי יכולה לראות אותם. זהו המפגש הראשון של קליירי עם בני הנפילים, הידועים גם כציידי הצללים: כת לוחמים סודית שנשבעה להגן על האנושות מפני השדים החיים בקרבה. ביחד עם חברה הטוב סיימון ועם לוחם הצללים יפה התואר ג´ייס, קליירי עומדת לגלות שרחובות ניו יורק מלאים מכשפים, פיות, ערפדים ואנשי זאב, החיים בדו-קיום עם בני האדם, אך לא תמיד רוצים בטובתם. גם אמה של קליירי עצמה, כך עולה, היתה מעורבת פעם בעולם הסתרים הזה. ומוטב שקליירי תזדרז לפענח את סודות עברה, שכן מישהו - או משהו - חטף את אמה, וקליירי עלולה להיות הבאה על הכוונת...  

קליירי פריי, נערה בת 15, יוצאת להתקרחן ערב אחד. מסיבה כלשהי, היא היחידה שיכולה לראות את שלושת הנערים המקועקעים שמבצעים רצח לאור ניאון. 

לאחר הזעזוע, קליירי מגלה שהרוצחים הם ציידי צללים והמנוח הוא בעצם שד. היא נחשפת לעולם שלא הכירה, בו כל המיתוסים נכונים. אנשי זאב, ערפדים, פיות, מכשפים ושדים אכן קיימים. 

מהר מאוד קליירי מבינה שלאמא שלה יש עבר שהסתירה והיא יוצאת למסע כדי לחשוף את האמת, כל האמת ונט׳ינג באט דה אמת. 

חייבת להגיד שהגעתי עם ציפיות כי מדברים על הסדרה הזאת המון. 

אז לפני שאני חופרת, בואו אסכם לכם בשורה: הפסקתי באמצע הספר השני למרות שקניתי את כל השישה. 

אז מה אהבתי?

קודם כל, אחלה סיפור רקע, אהבתי את ההיסטוריה של העולם. גם אהבתי את איך שקסנדרה השתמשה במיתוסים קיימים ושילבה אותם באופן שגרם להם להיות חלק מהעולם שלה באופן אותנטי. 

הכתיבה עצמה אחלה, ויש הצגה של נקודות מבט שונות בצורה טובה. 

מה לא?

קליירי ילדה מעצבנת, שזה הגיוני בהתחשב בזה שהיא בת 15, אבל ממש לא התחברתי לדמות שלה. אבל אני יכולה לשים את זה בצד. 

מה שבלתי אפשרי לשים בצד זה דברים שלא מסתדרים ולא הגיוניים. 

דוגמא? דוגמא. 

אם הייתם חוששים שחבר שלכם בסכנת חיים והייתם בדרך להציל אותו, האם הייתם עוצרים לקחת את הזמן כדי לדון בהאם אתם מאמינים או לא מאמינים בזה שיש אלוהים?

זה, ועוד דברים שלא אכתוב בגלל ספויילרים. 

אני יודעת שזה ספר נוער, ולכן הוא אמור לדבר בשפה של בני נוער. אבל אני חושבת שגם לבני נוער מגיע לקרוא דברים שיש להם אחיזה במציאות. אחד הדברים שמלמדים בשיעורי ספרות הוא שאין תשובה נכונה אחת, כל תשובה יכולה להיות נכונה אם מביאים תמיכה מהטקסט. אני חושבת שאם מצפים מנוער לניתוח טקסטים ספרותיים והצגת עמדה, צריך לכבד אותם כשכותבים להם ולא לתת להם ספר מלא באי היגיון ודמויות לא אמינות. 

אני כנראה במיעוט, אבל זאת דעתי על הספר. יש הרבה שאהבו אותו ולא לכל אחד יפריעו הנקודות שהתייחסתי אליהם. 

בסך הכל הכתיבה טובה, אחלה עלילה והדמויות מגוונות. מתאים למי שאהב את יומני הערפד ודמדומים, פחות למי שעבר את השלב הזה. 

 

עדן עבודי

עדן, אמא לשלוש נסיכות תולעת ספרים בין הבישולים והכביסות. מלמדת את בנותיי שספרים הם מסע של חלומות, תקווה, מנגינה ואהבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן