2064, הארץ מחולקת ל-6 מחנות מהן אסור לצאת, בין מחנה למחנה נמצא עזאזל שם מסתובבות שטריאות, אסור להתקרב אליהן, כי מחלת השיגעון שהן נושאות, עוברת במגע. רות היא בת 15 וגרה במחנה כרמל עם אביה ואחיה, גם אם היא לא שמה לב, היא נמצאת במין תקופת מרד. הצפיפות והרעב במחנה מביאים אותה ואת תום- החבר שלה, לצאת אל מחוץ למחנה. טעות קטנה שהם עושים, מביאה תוצאות הרות גורל, והעולם של שניהם מתהפך ומשתנה לבלי היכר.
לאחרונה החלה מגמה מתרחבת של דיסטופיות ישראליות, דיסטופיה היא כבר דבר מבורך, אבל כשזו יצירה ישראלית התוצאה שראיתי עד כה היא גאונות. מהרגע שנגעתי בספר היה לי קשה לעזוב אותו, וזה די מצחיק עם כל כללי המגע המופיעים בו, אבל המציאות המפחידה שאוצרי יצרה פה, שנראית רחוקה מצד אחד, אבל גם קרובה כל כך בשנים, מקשה על הקורא לעצור את שטף הקריאה שלו.
בספר יש כמה אלמנטים מהתנ"ך ומהמקורות, אך לא בצורת הדתה, אלא ביצירת מיתולוגיה יהודית, וזו נקודת מבט מעניינת להתסכל עליה. אוצרי מעלה בספרה, חוץ משאלות על העתיד הקיומי שלנו מבחינה בריאותית, גם שאלות על מרקם החיים האנושי שיהיה בעוד מספר שנים, שאלות של אחדות וזהות, שגם הן שאלות קיומיות ביותר.
אמנם זהו ספר נוער, אך הוא בהחלט מתאים גם למבוגרים, ונקודת המבט שלו, מביאה גם הבנה כלשהי על גיל ההתבגרות. הספר הזה הוא הראשון מתוך טרילוגייה, והספר הבא בסדרה צפוי לצאת בקיץ הבא. מעיונים ברשת, יש איזו שמועה שאולי תהיה סדרה או סרט שיתבססו על הספרים, אני בהחלט מצפה.
שורה תחתונה: גאוניות ישראלית, מיתולוגיה יהודית.