Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
עידו בארץ האוטיזם
קטגוריה:
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 218
“אני מקווה שהמוזרויות שלנו יובנו עכשיו טוב יותר, ושההורים, המחנכים וכל האחרים יבדקו מחדש את נקודת מבטם. אני מתפלל באמת שיום אחד תהיה לכל האוטיסטים שאינם מדברים אפשרות ללמוד לתקשר ולהראות לעולם שהיעדר דיבור הוא לא היעדר הבנה.” עידו קדר היה סגור שנים ארוכות בתוך עולמו, בלי יכולת לתקשר עם העולם שבחוץ. בגיל שנתיים ושמונה חודשים אובחן עידו באוטיזם שפוגע גם ביכולת הדיבור. המומחים הניחו שעידו לא מסוגל להבין משפטים, לא לזהות את הוריו ולא ללמוד ברמה גבוהה יותר משל ילד בן שנתיים. בגיל שבע החל עידו להצביע על לוח אותיות ואחר כך להקליד. לאט-לאט, למרות הקשיים הנוירולוגיים, התחיל לכתוב את מילותיו שלו, המילים שהיו כלואות בראשו בלי שמישהו ידע על קיומן. עידו קדר כתב את עידו בארץ האוטיזם בשנות התבגרותו. ברשימותיו הקצרות תיאר את עולמו של נער אוטיסט שלא מדבר, שהפעולות הפשוטות כביכול הן משימות כמעט בלתי אפשריות בעבורו, בגלל המגבלות הנוירולוגיות, אך בו-בזמן מחשבותיו עמוקות ומורכבות. הוא חוזר באומץ ובכנות לרגעים של תסכול וכאב, זעם ואכזבה, אבל גם שמחה, הצלחה, התרגשות וסיפוק. עידו בארץ האוטיזם השפיע עמוקות על חייהם של אנשים עם אוטיזם, על בני משפחותיהם ועל תפיסותיה וגישתה של הקהילה המקצועית. ספרו השני של עידו קדר, In Two Worlds (“בשני עולמות”), ראה אור בשפה האנגלית.

עידו בארץ האוטיזם

מתוך ההקדמה: "תארו לכם שאינכם מסוגלים לתקשר כי גופכם אינו נענה לכם. אתם רוצים לדבר ואתם יודעים מה אתם רוצים לומר, אבל אינכם מצליחים. אינכם יכולים להוציא הגה, או שאתם מוציאים מפיכם צלילים חסרי משמעות, או שאתם חוזרים על ביטויים שכבר השמעתם אלפי פעמים תארו לעצמכם שפניכם נשארות חסרות הבעה, אך בליבכם אתם זועמים, עצובים או רוצים לחייך. …תארו לעצמכם שאתם חיים בגוף שמתנדנד קדימה ואחורה, או שידיכם מתנפנפות או מנופפות בחוטים בשעה שהנפש שלכם רוצה שיהיו בשקט, או שגופכם קופא כשהמוח שלכם מתחנן שיגיב….תארו לכם ששנה אחרי שנה אתם תועים בתוכנית לגיל הרך המיועדת לילדים שלומדים לאט. אתם משועממים , מתוסכלים, כועסים, לא מובנים וחסרי תקווה לגמרי. ואז אתם פונים להתנהגות חזרתית או לגרייה עצמית- תנועות סטימס היוצרות חוויה חושית הדומה לסמים…ומנתקת אתכם מהמציאות.."

ברוכים הבאים לעולם של עידו. עידו אוטיסט יצא מ"כלא השתיקה" לאחר שנים של תסכול וחוסר הבעה לאחר שלמד להביע את מחשבותיו בהקלדה במחשב או בהצבעה על לוח אותיות.

ספר מופלא שגרם לי כאחת שנמצאת שנים רבות בעולם החינוך המיוחד להבין באמת אחת ולתמיד מה מתחולל בנפשו של אוטיסט. להבין את תחושותיו, רגשותיו ורצונותיו. עידו מספר את סיפור הצמיחה האישית שלו ויותר מכל את הדרך שבה החל לקבל את עצמו ולא להתאכזב מעצמו.

עידו מספר כי כל מי שטיפל בו בגיל הצעיר היה שבוי בתוך מסגרת של תיאוריה כפי שלמד  מבלי לראות את היכולת האמיתית שלו . הספר מחולק לתתי פרקים קצרים לפי חתך גילו.

גיל ה- 12- שנת הכעס והעצב- בו היה כלוא בגופו ללא יכולת לתקשר עם סביבתו . הקשיים המוטוריים העיבו על תנועותיו בסביבה המצומצמת (כתיבה)  ובמרחב.. " אני כל כך עצוב בפנים. אני לא סובך את המצב שלי"….אלוהים הוא טוב או שאלוהים אדיש לכאב שלי? אני תוהה. האם אלוהים יעזור לי פעם?".

גיל 13- מתחיל הרפות מהעבר- דמויות מעוררות השראה עבורו הן הספורטאים מאולימפיאדת הפראלימפים."אני בטוח שהתקווה היא ביטוי של הנוכחות האלוהית". בבית הספר  הוא לומד בכיתה רגילה מקצועות עיוניים וכאן הוא פורח .

גיל 14- עם מוטיבציה. הוא מתחיל להרצות וללמד על אוטיזם ועוזר למשפחות . " יש לי יותר ויותר סיפוק בחיים".

גיל 15- מתחיל תיכון חדש עם חששות. מחליף תיכון . ציוניו משתפרים " לא קשה לתת לאדם הרגשה שהוא רצוי בבית ספר".

"הדרך לפניי עדיין ארוכה אבל עליתי גבוה בסולם שמוציא אותי מהבור העמוק שנקרא אוטיזם".

 

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לתשעה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן