עזאזל – סקירה של הילה ארוון

הספר "עזאזל" הוא הראשון מתוך סדרה של מותחנים/רומנים בלשיים שיצאו תחת הכותרת "תיבת פנדורין". הגעתי אליו לפני למעלה מעשור ביד המקרה, תוך כדי שיטוט בין מדפי הספריה העירונית אחר ספר מעניין. שם הספר נראה לי מסקרן ולכן שלפתי אותו מהמדף, ואחר כך התקציר השלים את המלאכה והחלטתי שהספר הזה יחזור איתי הביתה, בנוסף לערימה שכבר הייתה מונחת בחיקי.

הספר ריתק אותי למן ההתחלה. מה גורם לסטודנטים מאוניברסיטת מוסקבה בסוף המאה ה- 19 להתאבד בירייה לעיניי העוברים ושבים, תוך קריאה של המילה "עזאזל" לפני הלחיצה על ההדק? מה ההסבר להתנהגות התמוהה והמזעזעת הזאת? איזה אדם שפוי ינהג כך מרצונו החופשי?

התעלומה הולכת ומסתבכת ככל שמעמיקים לקרוא. בוריס אקונין מצליח לשמור על המתח לאורכו של הספר, עד לסופו המפתיע ולפתרונה של התעלומה. גיבור הספר, אראסט פטרוביץ פנדורין, פקיד זוטר במחלקת הבילוש במשטרת מוסקבה, יוצא לחקור את התעלומה והמעורבות שלו בפתרונה הופכת מאוד אישית. יותר מדי.

לזכר המאה התשע-עשרה, שהספרות בה הייתה גדולה, האמונה בקדמה – חסרת גבולות, והפשעים בוצעו ופוענחו בחן ובטוב-טעם.

זוהי ההקדמה בכל ספריו של אקונין בסדרת "תיבת פנדורין". ניכר כי הסופר מעריץ את ספרי המתח והספרות הבלשית מאותה התקופה, את הפשעים המתוחכמים והרשע הגאוני השזור בהם, וכמובן הפיתרון של הבלשים הנחושים שאינם נופלים בגאוניותם מהארכי-נבלים של הסיפור. ספריו מתובלים בניחוח סיפורי האימה והספרות הבלשית של אדגר אלן פו ושל סר ארתור קונן דויל והבלש שפרסם אותו, שרלוק הולמס. בספריו של אקונין התאהבתי במוסקבה בעיר ובתרבות הרוסית, שלצערי ביום יום אין לי התוודעות כלשהי אליה. אקונין אף נותן מקום נרחב לתרבות היפנית בהמשך הסדרה.

לא זכורים לי ספרים מתורגמים מרוסית שקראתי לפי הספר הנ"ל, והחוויה הייתה מהנה מאוד. הסיבה לכך היא התרגום המשובח של יגאל ליברנט. הערותיו של ליברנט בסוף הספר לגבי הדרגות בחצר הקיסרית, הצבאיות והאזרחיות ברוסית, בשמות וכינויי חיבה לשמות הרוסיים – גם עשו סדר בעיניין, אחרת הדבר היה מאוד מבלבל. הערות השוליים שלו היו מחכימות. מר ליברנט הוא היסטוריון ולכן היקף הידיעות שלו בתחום הוא עצום, והנאת הקריאה השתלבה בהעשרת הידע שלי באשר לתרבות ולחיים ברוסיה. למעשה הייתי לעיתים מרותקת להערות השוליים בדומה לסיפור המרתק עצמו.

קראתי ספרים נוספים מהסדרה. בין האהובים עליי היו:
הכתרה, יועץ ממלכתי, לווייתן, משימות מיוחדות.

לסיכום, אם לא היה ברור עד כה, ממליצה בחום להכיר את פנדורין ואת כל ספריו של אקונין לכל אוהבי המותחנים והספרות הבלשית.