סופי היא מתמחה צעירה במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים, היא מקבלת לטיפולה את נועה, בחורה צעירה שלא משתפת פעולה, ככול הנראה בעקבות טראומה שעברה.
נועה לא מתקשרת עם הסביבה, לא מגיבה למה ששואלים אותה, יושבת שעות באותה נקודה. סופי לוקחת אותה כפרוייקט ומנסה להגיע אליה בכל דרך. כשמנהל המחלקה נותן עצה לסופי לנסות להגיע אליה דרך הטראומה שחוותה, סופי מקווה שאולי משם תגיע הישועה ותהיה פריצת דרך בטיפול הקשה והארוך שהיא מתכננת לנועה.
ממש במקרה סופי מגלה את אבקת האיבוקה, אבקה המופקת מצמח בשם "עלה האלוהים" ובעזרתו היא מצליחה לשחרר את נועה מהניתוק שלה ולאט לאט מגלה פרטים נוספים..
נועה נמצאה בלי כל פגיעה גופנית נראית לעין מלבד סימן כחול סביב צאוורה. המקומיים בברזיל מצאו אותה מחוסרת הכרה בתוך צואה של חזירים, חברת ביטוח ישראלית חילצה אותה לטיפול בישראל. סופי טיילה בברזיל ובסופו של דבר מצאה לנכון להתנדב ולעבוד בבית חולים למצורעים, שם היא עברה חוויות לא פשוטות שהשפיעו עליה כל כך עד שהגיעה לאן שהגיעה.
בין הפרקים משולבים הסיפורים של בעלה של נועה בין אם סיפורים מקצועיים ובין אם חוויות מיניות מוזרות מה שלא היה קשור לשום דבר בעלילה ולא תרם לה מאומה.
מרגישים שהסופר חולק איתנו את הידע הרחב שלו בפסיכיאטריה ואת הידע על אורחות החיים באותו איזור בברזיל אבל לא פעם הרגשתי שזב היה עמוס מידי ופחות מעניין. הדמויות היו מסורבלות יתר על המידה ולא מצאתי את עצמי מתחברת לאף אחת מהן. אפילו סופי שהיתה מחוברת ונאמנה לעבודתה באופן שראוי לציון לא הצליחה לגרום לי להתחבר אליה…
ספר שהיה יכול להיות טוב הרבה יותר אם היו ממצים את הפוטנציאל שגלום בו.
