מסכת חיינו בנויה, אחרי הכל, מאוסף תמונות ורגעים בודדים המסמנים עבורנו אבני דרך במסענו.
בגיל 81 אורז יוסף תיק, נפרד מאשתו ויוצא אל עבר הלא נודע.
אשתו שכבר שנים חלמה שיוסף יניח לה לנפשה נותרת המומה, פגועה ונסערת ולא מצליחה להירגע מהמעשה הנמהר והמוזר הזה.
היא מזעיקה מיד את אפי בנה שמרגיש שכל נטל הזוגיות המתפרקת של הוריו נופלת על ראשו כי אחיו ניקו ברח לו לדרום אמריקה ואחותו לאה רק תחמיר את המצב עם ההיסטריה שלה ועכשיו רק נותר לו
לאסוף את השברים שנשארו לאחר שאביו נטש את המערכה.
כבר בתחילת היחסים בין יוסף לאשתו משהו שם לא עבד, יוסף ששרד בעור שיניו את השואה הותיר מאחוריו צלקות עמוקות שהוא לא היה מוכן לדבר עליהן וניכר שהוא לא שלם בנפשו לחיות בתוך זוגיות
אחרי כל התלאות שעבר וכבר אז הכתובת היתה על הקיר.
ניקו עומד להגיע לארץ כדי לעזור במשבר המשפחתי ואשתו אילה מוטרדת מהעלמותו של יוסף ובניגוד לילדיו שכועסים עליו, היא מרגישה כלפיו רחמים.
מה מביא אדם בגיל כה מתקדם לחפש נתיבים שטרם הלך בהם ולהצהיר במעשיו, בפני כל הכרוכים בחייו , כי לא לחייו הנוכחיים פיללה נפשו? (עמ' 27)
לאט לאט הכעס כלפי יוסף הופך לגעגוע ודאגה לשלומו.
חייהם של אפי ולאה נעצרים בבת אחת כשהם צריכים כל היום לדאוג לאמא שלהם שנותרה לבדה והם לא יכולים להמשיך בשגרת חייהם הברוכה.
אמם כעוסה, היא לא מפסיקה לסגור חשבונות עם יוסף על כל השנים שחיה במחיצתו ודאגה לו ועכשיו בערוב ימיה הוא נטש אותה כאילו היא בן אדם זר.
המשברים בין יוסף לאשתו סבבו בעיקר סביב ענייני כספים ועסקיו של יוסף. אשתו הרגישה שהיא לא שותפה מלאה בחייו, לא בענייני העסקים וגם לא בעניינים אישיים יותר ותמיד ניצבה ביניהם
חומה בלתי ניראת שמנעה מהם לחיות חיי זוגיות טובים ומכילים.
לאחר שניקו חוזר לארץ כדי לתמוך באמו הנטושה, החליטה אילה אשתו שנותרה בדרום אמריקה לחקור את העלמותו של יוסף משם והיא יוצאת למסע בעקבות העבר שלו ותוך כדי כך היא עוברת מסע עצמי
ועושה חשבונות נפש הקשורים לזוגיות הפרטית שלה ולחיים בארץ שנטשה מאחור.
מה עלה בגורלו של יוסף והאם ישוב לחיק משפחתו?
בנגיעות אנושיות מרגשות מכניסה אותנו הסופרת רויטל פולג לתוך נבכי נשמתה של משפחה השרויה במשבר זוגי שפוגע בכל אחד מבני המשפחה.
העלילה נעה בין עבר להווה וחושפת את כל הסודות שגרמו להעלמות של יוסף ומעבירה את הקוראים מסע לתוך חיים שלמים מלאים בטלטלות לא פשוטות.
אהבתי את דמותה של אילה ואת הרצון שלה למצוא צדק ועזרה כלפי יוסף בלי לשפוט את סיבת מעשיו.
הספר כתוב בשפה יפה ומיוחדת שהיתה לי מאד נעימה לקריאה ואפילו ריגשה אותי לא מעט – מומלץ לקריאה.
קריאה מהנה.
קראתי בנשימה עצורה. אותי ריתק הסיפור אך השפה הייתה גורם אורקטיבי במיוחד
אהבתי מאד את סגנון הכתיבה המיוחד והיפה של רויטל, אין ספק שזה עשה את כל הספר.
זה לא רק השפה העשירה (עושה כבוד לעברית) ולא רק הסיפור המרתק שאוחז בך ולא נותן לך להניח בצד
זה הכול ביחד שנמצאים בספר מעולה כתוב היטב עם עלילה מתפתחת (מרתקת כבר אמרנו ?)
ואכן לא הנחתי את הספר מידי עד שסיימתי
תענוג גדול
תודה רויטל !
מסכימה עם כל מילה!