הימים ימי מלחמת העולם השניה, לא ניתן לדעת מי אוייב ומי ידיד ומה צופן לו העתיד. זהו ספר על אומץ, נחישות, אהבה ותקווה.
"החיים תלויים בהחלטות שלנו, ברגעים בודדים שהופכים אותם על פיהם" ע"מ 161
אווה טראוב אברמס היא ספרנית שקטה ואפרורית לכאורה, בסביבות גיל השמונים. בן זוגה נפטר זה מכבר ויש לה בן אחד, לכאורה שום דבר מעניין במיוחד. אך תמונה בעיתון מטלטלת את עולמה וגורמת לה להתמודד עם עברה ועם הסודות אותם הסתירה מבנה ואביו על מי היא באמת.
לפני כחמישה עשורים, בימי מלחמת העולם השניה, אווה נאלצת לברוח עם אימה מפריז. בעזרת מסמכים מזוייפים – שהיא עצמה הכינה הן מגיעות לעיירה אוריניון. אחת מנשות המקום אליה הן פונות לקבלת מקום לינה מזהה כי המסמכים מזויפים אך איכות הזיוף מעולה.
"… המעשים הכי גדולים בחיים דורשים מאיתנו להתעלות מעל הפחד…" עמ' 283
באותה עיירה קיימת רשת של מבריחים, הנעזרים במסמכים מזוייפים כדי להעביר אנשים אל האיזור החופשי לכיוון שוויץ. הם מגייסים את אווה לשירותיהם, וכך אווה מוצאת את עצמה מזייפת עשרות תעודות ביום של אנשים וילדים לצידו של זייפן נוסף, נאה ואמיץ. רמי שמו.
אווה, שמרגישה שע"י יצירת זהות חדשה לאותם ילדים היא בעצם מוחקת את זהותם האמיתית מחליטה לתעד את שמותיהם האמיתיים בתוך ספר עתיק באמצעות קוד. רק היא ורמי יודעים את משמעותו. וכך נוצר "ספר השמות האבודים".
הספר נבזז ע"י הנאצים בפשיטה שלהם על העיירה וזו תמונת הספר אותה אווה רואה בעיתון עם כיתוב האומר כי מעוניינים להחזיר את הספר לבעליו.
את חייבת לבטוח באלוהים ולחכות שישלח לך סימן עמ' 263
אווה מחליטה לעלות על מטוס לברלין, להחזיר לידיה את הספר ואולי לסגור כמה קצוות שנשארו פתוחים.
הספר מתמקד בעבר עם קפיצות קטנות להווה. אנו פוגשים אנשים אמיצים שסירבו לשתף פעולה עם הנאצים וסיכנו את עצמם כדי להציל נפשות. על אהבה שפורחת, על אהבה שקמלה ועל אחד שמועל באמון של כולם.
קראתי את הספר בשקיקה. בזמנים כ"כ קשים עולות דילמות מהותיות. האם להציל את עצמך או לעזור להציל אחרים? דילמות של אמונה באלוהים למול אמונה ביושרם של אנשים שדתם שונה משלך. מי קודם למי? המשפחה שלך או עשרות אנשים אחרים? מלחמה תמיד משאירה אדמה חרוכה ואנשים שבורים ואבודים. האם הם ימצאו מזור לנפשם?
קריאה מהנה.
