Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
ספינת הכלות
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2017
מס' עמודים: 473
1946. שש מאות וחמישים כלות נרגשות עולות על ספינה המפליגה מאוסטרליה לאנגליה, כדי להתאחד עם הגברים שלהם נישאו במהלך מלחמת העולם השנייה. אך במקום מסע התענוגות שציפו לו הן מוצאות את עצמן על סיפונה של נושאת מטוסים, שאותה הן חולקות עם אלף חיילים של הצי הבריטי. על הסיפונים שטופי השמש אהבות נושנות והבטחות מן העבר נהפכות לזיכרונות רחוקים, המתח הולך וגובר והרגשות גואים, בעוד ספקות וחרטות מתגנבים אל לבותיהם של כלות ובעלים כאחד. ספינת הכלות הוא רומן המבוסס על אירועים היסטוריים. תחת ידה המיומנת והבוטחת של ג'וג'ו מויס קורם עור וגידים סיפורן של כלות מאוכזבות שקיבלו מברקי "התחרטתי, אל תבואי..." מבעליהן הרחוקים, כלות מאכזבות שמצאו אהבה חדשה על הסיפון, וכל מה שאפשר לצפות שיקרה כאשר חבורה גדולה כל כך של צעירות וצעירים מתכנסת למשך שבועות אחדים בחלל אחד שאין ממנו כל דרך מילוט.

יש מקרים שבהם לא כדאי לקרוא סקירות אחרות ובטח לא להחליט על גורלו של ספר לפי סקירות אחרות, דוגמא טובה היא הספר "ספינת הכלות" של ג'וג'ו מויס.

אנחנו מכירים את רב המכר הנוגע ללב שלה "ללכת בדרכך", ספר אמיץ שגרם לכולם להיצמד לקופסת טישו ומקריאה של סקירות על "ספינת הכלות", הבנתי שמשווים אותו לספר הזה. ואני אומרת, עצרו כאן. אל תשוו בין הספרים של היוצרים, תנו הזדמנות אמיתית לספר כמו שהייתם נותנים הזדמנות אובייקטיבית לכל דבר אחר בחיים.

"ספינת הכלות" מתרחש בסוף מלחמת העולם השנייה, ומציין מקרה אמיתי שהתרחש ובו נשים צעירות שיצאו למסע מאוסטרליה אל עבר אנגליה על נושאת מטוסים כדי לפגוש את הבעלים שלהם. מדובר בשש מאות וחמישים נערות ונשים נרגשות, מכל אחת וסיפורה האישי, שנישאו לחיילים אנגלים באוסטרליה והנסיבות ניתקו אותם זה מזה. רגע המפגש המיוחל על חופיה של אנגליה יוצר מתחים אצל הכלות, חרדות שמא הבעלים הטריים התחרטו, התלהבות מעתיד טוב יותר או חששות מפני העתיד החדש הצפוי להן בארץ זרה.

הספר איטי, יש תיאורים ופרטים, אבל הספר קולח וזורם. התיאורים משרתים את העלילה ומסבירים את הרקע ההיסטורי. דבר אחד שהפריע לי הוא ריבוי הדמויות והדילוג ביניהן. לחלק ניתן יותר מקום בעלילה וחלק הוזכרו כלאחר יד. כל דמות מרתקת בפני עצמה, כל כלה השונה מהשנייה. הלב שלנו נחמץ איתן שהן מתאכזבות, הלב שלנו שמח איתן כשהן נפגשות עם הבעל בסיום המסע.

אז הינה דוגמא לספר שלא כדאי תמיד להקשיב לביקורות עליו.

ספר שמתבשל לאט כמו תבשיל קדרה טוב ומי שיש לו סבלנות הולך ליהנות ממנו.

אם התיאורים קצת מייגעים אתכם אפשר לדלג. אף אחד לא ידע 

סוזן צדוק

סוזן צדוק, חיה ונושמת ספרים, מלאה בשמחת חיים ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן