Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
סכינים
תגית:
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 178
"...אולי באמת זה מה שאני עושה פה כבר כמה שנים, במרפסת שירות של דירת שיכון בצפון הישן של העיר, מנסה לגלות את הסוד. ניסיתי פעם למצוא אותו במילים ואבדתי יחד איתן. המילים שמצאתי לא הניחו את דעתי, לא סיפרו את הסיפור שביקשתי לזכור. את המילים המרתי בחומר. בברזל. בפלדה". סכינים הוא מונטאז' של חתיכות חיים חסרות והניסיון להלחים אותן מחדש. סיפור שמתחיל במוות סתמי, חותך ופוצע, משנה באבחה חדה את תסריט הילדוּת, את סוף הסיפור, עוד לפני שהתחיל. זהו ניסיון מאוחר מאוד, אולי מאוחר מדי, להפנות מבט אל החיתוכים בחיים ואל השבבים שניתזו מהם. אמיר זית חי עם משפחתו בתל אביב.

סיפור חיים אישי, קצת אוטוביוגרפי, אשר חוט של עצב והחמצה שזור בו.

ההווה מסופר בגוף ראשון, נוכח.

העבר בגוף שלישי נסתר, כאילו הסופר לוקח ממנו מרחק, מרחק רגשי כנראה, כך אולי קל יותר לספר.

אביו של המחבר נפטר כאשר המחבר היה בן 4. אביו היה מפקד בצבא ונהרג מאש כוחותינו בהיותו בן 27 בלבד.

כתיבה יצירתית, אסוציאטיבית, המעבר בין עבר להווה, בין קטע אחד למישנהו, נעשית בסגנון של מנושא לנושא באותו נושא וזה מעניין.

הרגשתי קצת כמו בסרט, כל פעם סצינה אחת במקום אחר, אבל כל הסצנות מתחברות בסוף לסיפור אחד.

פיסות של זכרונות המהוות סיפור חיים.

"…אספנות היא אומנם קצת מחלה, אבל יותר מזה היא התרופה" עמוד 85

הכל התחיל בגלל סכין קפיצית קטנה שעמדה כמה עשורים בתוך מגירה לצד המיטה, וביום הולדתו  החמישים של המחבר, משהו בה קרא לו, וכך החל המסע שמסופר לנו בספר, המסע בזמן הווה.

הסכין הייתה של אביו,שקנה אותה באיטליה,לפני חמישים שנה, בירח הדבש יחד עם אישתו אילנה.

אמיר המחבר הוא אספן סכינים וגם יודע לייצר סכינים קפיציות. לאחר יום הולדתו החמישים הוא מחליט לצאת למסע בעקבות מוצאה של הסכין של אביו. הוא מגיע לאיטליה ופוגש יצרניי סכינים ותיקים ומבוגרים, הכל בעבודת יד קפדנית ומדוייקת, ובנוסף הוא פוגש גם אספני סכינים בעלי פריטים נדירים ומיוחדים.

אומנם החזקה ושימוש בסכין קפיצית זה בניגוד לחוק אך זו גם אומנות שהולכת ונכחדת ומשהו כל כך בוער באמיר והוא מחליט ללמוד את תהליך יצירת הסכינים ולתעד את אותם מבוגרים שאומנותם הולכת ונעלמת ואין להם מי שימשיך את המסורת. ואולי אף יצליח לתקן את הסכין של אביו שכבר לא קופצת.

הסיפור נע בין עבר להווה, בין סיפורים על אביו, על חייו ומותו לבין מסעותיו התיעודיים בעקבות יצרני סכינים, אך בכולם החוט המקשר הוא רצונו העמוק של הסופר להגיע לאבא שלו רמי, להכיר אותו, לדעת מי היה, למצוא איזו נקודה להתחבר אליה ודרכה אל אביו.

זה מין ספר חשוף שלא התכוון לחשוף. המחבר לא קורא להוריו אמא ואבא אלא בשמותיהם הפרטיים. לא הצלחתי להחליט אם זו דרך של המחבר להתנתק מהרגש בסיפור או שזה נובע מהרגלים שהיו פעם בקבוצות מסויימות, לפנות להורים בשמות הפרטיים. כך או כך הסיפור נגע בי.

מוזמנים גם אתם לצאת לטיול באיטליה, ללמוד על ייצור סכינים קפיציות ולקרוא על עוד חתיכת היסטוריה של מדינת ישראל הצעירה.

קריאה מהנה.

 

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן