ברלין 1939, אמנדה ויולוס שטרנברג הם זוג צעיר שכל החיים לפניו. אמדה נושאת ברחמה את התינוקת שלהם, הקליניקה של יולוס משגשגת ואמנדה עובדת להנאתה בחנות הספרים היקרה שלה. הנאצים מתחזקים וצוברים כוח ובין השאר אוסרים על אחזקת ספרים שהרעיון שלהם נוגד את עקרונותיהם או שמא חלילה הם לא כותבים ארים. כל ספרי התועבה נשרפים ברחובות במדורות ענק. לא רק הספרים נשרפו, נשרפו גם ליבם של הרבה אנשים שהיה להם אכפת.
המשפט של הנרייך היינה הידהד בראשם ולא הירפה " במקום בו שורפים ספרים ישרפו גם בני אדם"…
החיים בגרמניה הופכים הזויים מרגע לרגע. יום אחד מבשרים לאמנדה שבעלה האהוב נלקח על ידי הגרמנים למחנה רק בשל היותו יהודי. היא ניסתה להיות חזקה ולהמשיך את חייה עם שתי הבנות שלהם אבל באמת שהיה קשה. החלו איסורים רבים על היהודים והיה קשה לראות את בתי הכנסת שנשרפים, את ההגבלות על היהודים ואת המכות וההשפלות שספגו.
איש אחד מדפק על דלתה של אמנדה ומספר לה כי בעלה לא שרד את המחנה. מה שכן הוא הצליח לסדר לבנותיהן בדרך לא דרך אשרה ושיט באוניה לקובה לבית אחיה שגר שם. הבנות יכולות להיות שם מוגנות. הוא לא הצליח לסדר גם לה אשרה. האם תשלח שתי בנות קטנות אל הלא נודע באוניה לארץ זרה? האם עדיף שיסבלו בגרמניה בשל היותן יהודיות יחד איתה? דילמה מטורפת לאמא ולכל אישה… אמנדה בחרה להציל את הבנות.
בהחלטה של רגע היא משנה מעט את דעתה וגם את חייה של הבנות.
היא נמלטת לעיירה בדרום צרפת, בה חשבה שתהיה מוגנת, אך גם לשם הגרמנים הצליחו להגיע. הם כבשו את צרפת ומהר מאוד ההגבלות על היהודים הגיעו גם לשם. גם היא נשלחת למחנה עבודה קשוח שם היא מנסה לשרוד כשבנותיה האהובות עומדות אל מול עיניה. היא תעשה הכל כדי להציל אותן ואולי גם לשרוד.
אם תרצו לגלות האם אמנדה ובנותיה שרדו, האם הן הצליחו לעשות את הבלתי יאומן? תצטרכו לקרוא את הספר בעצמכם.
חייבת לציין שקראתי את הספר בשקיקה, הוא היה נוגע ומרתק אבל לצערי רק עד האמצע מבחינתי. מאמצע העלילה התחברתי אליה פחות כך שחווית הקריאה שלי נפגעה מעט. הקשר אבד לי עם הדמויות ולא אהבתי את הכיוון שבחר הסופר להמשיך את הסיפור.
לגמרי מציעה לכם לנסות בעצמכם, מאמינה שזה עיניין של חיבור אישי, הסיפור מקסים!
