איריס היא צעירה בת 24 שמחליטה לעשות שינוי בחייה ולעבור לגור בפריס.
שם היא מוצאת עבודה בבר ושוכרת דירה קטנה אבל חייה עדיין הם חיי סגפנות ובדידות עמוקה, היא לא מרגישה שינוי לעומת חייה בארץ אבל יתכן שבפריס הייאוש הרבה יותר נוח.
בתחנת המטרו היא פוגשת איש זר ויפה תואר והיא מוחמאת כאשר הוא מעוניין לצאת איתה לדייט אבל הדייט המיוחל נגמר באונס ואיריס ההמומה מחליטה לא לדבר על זה ולהעמיד פנים ששום דבר לא קרה, פשוט למחוק את המקרה הנורא הזה ממוחה הקודח.
יתכן שהיא היתה מצליחה אילולא היתה מגלה מספר שבועות לאחר מכן שהיא בעצם בהריון מהזר האכזרי הזה.
היו בה סימנים שגם אם ניסתה לא יכלה לשכוח ולברוח מהם והנה התינוק הזה, שהיה אות סופי לכל התקוות והמאווים שלה, שלא היו רבים ולא היתה בם הרוח של המרחקים. (עמ' 29)
לאחר מספר חודשים לא פשוטים, איריס יולדת את בנה פול.
פול מחזיר לאיריס את שמחת החיים והוא כל כך משווע לאהבה שהיא שמחה סוף סוף לאהוב ולהיות נאהבת.
חייה מתחילים לחזור למסלולם אבל המחשבה שהאנס שלה עדיין מסתובב חופשי לא מניחה לה והיא מחליטה לצאת למסע נקמה שאין ממנו דרך חזרה.
האם איריס היא הקורבן בסיפור, האם תצליח לשקם את חייה לאחר כל מה שעברה?
לאורך העלילה ניסיתי להתחבר לדמותה של איריס אך היה לי קשה, היה בה משהו מבולבל, סגפני והרבה זעם עצור שמחכה להתפרץ החוצה.
איריס היא אישה שמחפשת אהבה (לעיתים במקומות הכי לא נכונים) ומרבה לחיות בעולם הדמיון היא גם אישה טובה ואמא טובה, בסופו של דבר דמותה השרתה עלי עצבות עמוקה, אצלנו בספרדית קוראים לזה: פרדידה אלמה, הכוונה לנשמה אבודה וככה היא גם הצטיירה בעיני, זהו ספר עם הרבה עומק ואין ספק שהוא גם מעורר הרבה מחשבות לאורך הקריאה שלו.
קריאה מהנה.
