Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
סוף המשחק
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 361
כאשר גופתו של השוטר בדימוס פינלי שו, המנטור הנערץ של ויליאם ´וולף´ פוקס, מתגלה בחדר סגור כשלידה אקדח, המשטרה מגיעה במהירות למסקנה שזאת הייתה התאבדות. הרי רק טביעות אצבעותיו של פינלי נמצאו על האקדח. אבל וולף, הבלש המשטרתי שהיה לפושע נמלט, מסרב להאמין בכך, ותוך זמן קצר מוצא את הראיה הראשונה לכך שצדק. יחד עם קצינת הבילוש ושותפתו לשעבר אמילי בקסטר, ועם אלכס אדמונדס שהפך לחוקר פרטי, מבין וולף שעליהם לחקור את ראשית דרכו של פינלי במשטרה. האם הוא היה תמים כפי שחשבו תמיד, או שסודות אפלים חבויים בעברו? ומה קרה בסקוטלנד לפני כמעט ארבעים שנה? ככל שהחקירה מעמיקה, מתברר שלא כולם שמחים על שובו של וולף למשטרה, וכי לא רק הקריירה שלו בסכנה, אלא גם חייהם של היקרים לו. בין עבר והווה, קולגות ויריבים, סורגי הכלא וחדרי החקירות, גם היחסים בין וולף לבקסטר עוברים טלטלות עזות, והאמת שהם חושפים רק מוסיפה שמן למדורה. סוף המשחק הוא ספר ההמשך למותחנים רבי–המכר ´בובת סמרטוטים´ ו´תליין´. דניאל קול הצליח לשלב גם הפעם עלילה מצמררת שלא עוצרת לרגע עם דמויות מחוספסות ופגיעוֹת שהחיכוך ביניהן מצית ניצוצות, ועם הומור שנון שמתבל את המתח בדיוק במידה הנכונה. טרילוגיית וולף–בקסטר תורגמה לעשרות שפות, והיא מעובדת לסדרת טלוויזיה בערוץ BBC הבריטי.

אפילו הלהבות העזות ביותר, סופן לחנוק את עצמן.

"סוף המשחק" הוא הספר השלישי בסדרה של ספרי בובת סמרטוטים.
במרכז העלילה עומד וויליאם פוקס המכונה וולף שמתפקד כבלש במשטרת לונדון.
וולף עשה לא מעט עבירות בספרים הקודמים כמו: הסתרת ראיות, עדות שקר וגרימת נזק גופני והוא הצליח להתחמק מהרבה הסתבכויות לאורך השנים. בשנה וחצי האחרונות הוא נמלט מרשויות החוק אבל כשהוא מגלה שהמנטור שלו, סמ"ר הבילוש פינלי שו נמצא ללא רוח חיים, הוא מחליט לשוב הביתה ולשאת בהשלכות שיש לחזרתו.
הוא כמובן מסגיר את עצמו למשטרה ולוקח סיכון שהוא עומד להיכנס לכלא על כל פשעי העבר שלו אבל לבסוף מגיע איתם להסכם שהוא ישלם על פשעיו רק לאחר שיטפל בתיק האחרון שלו: תיק הרצח של פינלי!
החוקרים מתעקשים שפינלי התאבד אבל וולף בטוח שהוא נרצח והוא מעוניין לאמת את זה מעל לכל ספק סביר.
החוקרים של משטרת לונדון מאשרים לוולף לשמש כיועץ ולתרום מכישוריו הרבים ומהיכרותו רבת השנים עם פינלי ובכך להבטיח את סיומה המהיר של החקירה.

הבלשית ג'ינה וניטה מציבה לוולף תנאים, הוא מחויב להתייצב בפניה כל בוקר וכל אחר הצהריים ויש לו חמישה ימים בלבד כדי להראות לה ממצא שמוכיח את הסברה שלו שפינלי נרצח.
וולף מצטרף לרב ניצב כריסטיאן בלאמי שהוא בעצם מפכ"ל המשטרה והיה חברו הטוב ביותר של פינלי ורב פקד אמילי בקסטר – המאהבת שלו לשעבר וקולגה לעבודה.
גופתו של פינלי נמצאה בתוך חדר סגור, נעול ואטום לחלוטין עם חלון אחד שננעל מבפנים ואקדח ביד, ללא סימני מאבק אז אין שום סיכוי שמישהו מבחוץ רצח אותו וברח והמסקנה הבלתי נמנעת היא שפינלי התאבד.
וולף מתעקש שלא הייתה כאן התאבדות ושהתשובה לתעלומה טמונה באקדח העתיק שהיה בידו של פינלי והוא לא מוכן להרפות.
צוות החקירה מתמקד במניע שגרם למוות של פינלי ולאקדח.
וולף נמצא במירוץ אחר הזמן כדי לסיים את המקרה הזה לפני שהוא נכנס לכלא אבל מה באמת קרה לפינלי שו בלילה שבו הוא מצא את מותו?

העלילה נעה בין העבר של שנת 1979 שבמהלכה כריסטיאן ופינלי יוצאים לפעולה שלאחריה פינלי פוגש לראשונה את אשתו מגי לבין ההווה שלאחר מותו בשנת 2016, בין העבר להווה יש קצה חוט שמחבר ביניהם.
מבחינת הדמויות, אהבתי את הנחישות של וולף לגלות את האמת מאחורי מותו של פינלי.
וולף הוא טיפוס שנוי במחלוקת ועד לסיום הספר לא הייתי בטוחה אם הערצתי את דמותו או נרתעתי ממנה, לצערי מכיוון שלא קראתי את הספרים הקודמים בסדרה אז לא יכולתי לגבש עליו דעה נחרצת, בכל אופן בספר הזה שהוא האחרון בסדרה הוא היה די ממושמע והשתדל לעבוד לפי הספר והוא גם הצליח להצחיק אותי לא מעט.
אהבתי גם את דמותה של אמילי בקסטר והזדהיתי עם הדילמות המוסריות שסבבו את חייה.
הסופר חושף מתחת לפני השטח את האמת על היחסים המורכבים של חברי הצוות המשטרתי שכלפי חוץ הם נראים מגובשים אבל רב הנסתר על הגלוי בקטע הזה.
המתח בספר היה בשיאו והסוף, על אף שצפיתי אותו, עדיין היה מפתיע.
הטעות העיקרית שעשיתי עם הספר הזה הייתה שהתחלתי לקרוא מהספר השלישי בלי לקרוא את הספרים הקודמים בסדרה. אמנם בכל ספר יש מקרה פשע אחר אבל מידי פעם הגיחו לעלילה דמויות ומקרים מהספרים הקודמים שהיו זרים לי ולקח לי זמן לקשר אותם לעלילה הנוכחית, בכל אופן למי שקרא את הספרים האחרים בסדרה – מובטחת הנאה גדולה.

את הספר קראתי דרך אתר עברית והוא ניתן לרכישה דרך שם.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן