Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
סוד העננים
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
מוציאים לאור: ,
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 334
ספר חדש מאת מחברת רבי-המכר "גן המכתבים", "אהבה אבודה" ו"שעות הקטיפה" מגולל סיפור טעון ומרגש על אהבת אם, הבטחתה של מורה, ולבו של ילד... "כתיבה פיוטית ועלילה כובשת. (Booklist) קטיה, בלרינה מבטיחה, וסאשה, סטודנט לתואר ראשון, צעירים ומאוהבים כשטרגדיה בלתי-צפויה נוחתת על עיר מולדתן, קייב. כעבור שנים, אחרי שבני הזוג היגרו לארצות הברית תוצאות הלוואי של האירוע גורמות לבנם, יורי, להיוולד עם מצב רפואי נדיר המביא לבידודו מילדים אחרים. מֵגי, מורה נלהבת ומסורה מסכימה ללמד את יורי בביתו, למרות שהיא רדופה על ידי זכרונות ילדותה הכואבים. בין השניים נרקם חיבור נפשי עמוק, וסקרנותו חסרת הגבולות ותבונתו הייחודית של יורי מביאות את מגי לערוך שינוים כואבים בחייה. היא אינה מודעת לעד כמה יורי חיזק אותה – עד שהיא נזקקת לכח הזה יותר מכל... קריאת "סודות העננים" תגרום לכם לבחון את משמעות החיים עם לב שלם. אליסון ריצ'מן היא סופרת אמריקאית מצליחה. הרומנים שלה תורגמו עד כה לחמש-עשרה שפות והיא זכתה להכרה בארצה ובעולם. ספריה "גן המכתבים", "אהבה אבודה", "שעות הקטיפה", "דמעות של אהבה" ו"הציור האחרון של ואן גוך" זכו בארץ להצלחה מסחררת.

 

מגי טופר היתה בחורה צעירה שהחליטה לעשות הסבה מקצועית למורה כבר בתחילת דרכה. היא ראתה במקצוע שליחות חשובה ולקחה אותו ברצינות. ממש לפני תחילת השנה כשהזמין אותה המנהל לשיחה, הוא הציע לה הצעה שלא מקבלים כל יום. בנוסף לעבודתה בבית הספר, הוא הציע לה ללמד שיעורים פרטיים בביתו של ילד בשם יורי שחולה במחלה נדירה ואינו יכול להגיע לבית הספר בשלב זה. על פניו בקשה תמימה, אך מבחינתה של מגי זה החזיר אותה כמה שנים אחורה, לתקופה שאיבדה את בת השכנים לאחר מאבק בסרטן ארור. ההצעה נגעה לליבה ועוררה בה הרבה מחשבות, געגועים וכאב שהיו קבורים עמוק בתוכה.

מגי שמה את העבר בצד ולקחה את התפקיד. היא לא שיערה לעצמה כמה קשה יהיה לה להגיע לליבו ולבינתו של יורי. הוא סרב לשתף פעולה ומגי היתה מתוסכלת שהיתה מסוגלת להשתלט על כיתה שלמה ועל תלמיד יחיד לא, יורי היה מתוסכל מאוד ממצבו שלא אפשר לו לעזוב את ביתו. מגי מצליחה לרכוש את אמונו של יורי בזכות נושא משותף, הבייסבול, והקשר העמוק נוצר בניהם.
הם נקשרים האחד לשניה, יורי משתף איתה פעולה וניכר שהוא מחכה לשיעורים איתה. מגי מצידה מזהה את היכולות הרבות ואת האינטליגנציה הגבוהה של יורי וגם היא חיכתה לשיעורים איתו. מאחר ואהבה את עבודת ההוראה וראתה בה שליחות, השיעורים עם יורי היו בונוס מאחר ולימדה ילד עם צרכים מיוחדים.
יורי לא יכל לצאת מביתו ולהתערבב עם ילדים אחרים מאחר והיה חלש מאוד וחשוף להדבקויות במחלות מה שיכל לדרדר את מחלת הלב הנדירה שלו אף למות. כך שהשיעורים עם מגי הפכו להיות אויר לנשימה עבורו והם שנתנו לו סיבה לקום בבוקר.

קטיה וסאשה הכירו בקייב שבאוקריינה אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת. הוא היה דוקטורנט צעיר והיא היתה בלרינה, הם התאהבו והתחתנו. ביום בהיר אחד, כמאה קילומטר צפונה, בצ'רנוביל התרחש אסון אקולוגי חמור. בקייב לא ידעו והבינו את ההשלכות שלו וקטיה וסאשה והשתדלו להשאיר את חלונות הבית סגורים, משאית שטפה את הרחובות אך הם המשיכו לצאת לעבודה. הם לא שיערו לעצמם אילו השפעות יהיו לזה בעתיד…
סאשה היה יהודי, היהודים היו מוקצים באוקריינה וחלו עליהם לא מעט איסורים, היתה אנטישמיות ושנאה. כשקורבצ'וב התיר ליהודים להגר סוף סוף יורי החליט להמר ולהגר לאמריקה בתקווה לחיים טובים יותר וחופש. לקטיה היה קשה להפרד מארצה ובעיקר מהמשפחה שלה אך הרצון לחיים טובים יותר ובעיקר רצונו של סאשה הכריעו את הכף והם נסעו להתחיל בחיים חדשים באמריקה.

את הקשר בין שני הסיפורים תגלו בעצמכם כשתקראו את הספר.
אני מאוד אוהבת את הכתיבה הקולחת של ריצ'מן וגם את השילוב של שני הסיפורים. הדמויות עגולות ומלאות ויש נקודות משיקות בניהן.
למרות שלא מדובר בספר מתח, הייתי סקרנית לגלות את סוף הסיפור כל כך קיוויתי לסוף טוב ורציתי לדעת איך ריצ'מן תסגור את כל הקצוות.
הקריאה זרמה, התחברתי לדמויות והסיפור היה נוגע ומרגש, אין לי ספק שאת הסיפור הזה אני לא אשכח.

כמעט כל הדמויות בספר שבו את ליבי, במיוחד דמותם של יורי ומגי גיבורי הספר.
יורי עורר בי בעיקר רחמים וחמלה לאור מצבו העגום חסר האונים אך אהבתי את העובדה שלמרות הכל הוא רצה להנות מהחיים, חלם על חברה וחיים נורמליים ולא התייאש.
הערצתי את מגי שלקחה ברצינות יתרה את עיניין החינוך והעניקה לתלמידיה את הטוב ביותר. למרות שהשיעורים אצל יורי היו חלק מהמשרה שלה אבל היא ידעה לקחת את זה כמה צעדים קדימה ורצתה לעשות אותו מאושר ולעזור לו באמת. היא היתה טובת לב, שנתנה מעצמה ורק קיוויתי שבסוף הסיפור תהיה מאושרת בחייה.

"את החיים, קצרים או ארוכים, צריך לחיות". זהו משפט של יורי שנכנס לי עמוק אל תוך הלב והוא לגמרי מתחבר עם המוטו שלי בחיים. מלבד העבודה, הבית, המשפחה וחיי היומיום צריך ערך מוסף בחיים, צריך לעשות גם דברים שאוהבים. אם זה תחביבים, אם זה הגשמת חלומות, אם זה טיולים, אם זה חוויות קטנות כגדולות. תהנו, תבלו, תחוו, תגשימו והכי חשוב תהיו טובים!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. Avatar
    נועה

    וואו.. אני מכירה גננת כזו שדאגה לילדה מהגן שלה מרגע שחלתה בסרטן ועד שנפטרה ממנו בגיל 3.
    נשמע כמו ספר שיהיה לי קשה לקרוא

  2. שרון בצלאל
    שרון בצלאל

    מרגש ממש. סיפורים אנושיים שלמרות שלא קלים לקריאה הם מרגשים ומחממים את הלב. יש אנשים טובים באמצע הדרך, רק צריך למצוא אותם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן