הסיפור מתחיל בהווה. קנדרה היא סטודנטית אמריקאית להיסטוריה שמראיינת את איזבל בת ה 93 באשר לחוויותיה מתקופת הבליץ על לונדון. איזבל מתחילה את סיפורה בוידוי: שמה האמיתי הוא לא איזבל והיא לא בת 93. מתחיל מסקרן…
הסיפור ממשיך וחוזר לתקופת מלחמת העולם השניה , אי שם למאה הקודמת. אמלין בת ה 15 גרה עם אמה ואחותה הקטנה ג'וליה. ג'וליה רק בת 7. אמה של אמלין וג'וליה כל היום מחוץ לבית ואמלין דואגת לאחותה הקטנה.
לאמלין יש חלום. להיות מעצבת של שמלות כלה. היא מציירת סקיצות ולומדת לתפור. היא נחושה בדעתה להגשים את חלומה, היא תעשה הכל. כשהיא מוצאת עבודה בסלון כלות היא חשה שעתידה מובטח, אך תחילת הבליץ על לונדון משבש לה את כל התוכניות. היא נשלחת יחד עם אחותה הקטנה לאיזורים הכפריים של אנגליה כדי להיות מוגנות מההפצצות של הגרמנים. היא מנסה למחות, אך אמה עומדת על כך. היא חייבת לנסוע ואסור להן להפרד. היא חייבת לשמור על אחותה.
הן מגיעות לבית הדרדר, לאשה אלמנה בשם שארלוט שנותנת לאחיות בית חם ודואגת לכל מחסורן. אמלין לא מוותרת על החלום ומתאמת פגישה עם קרוב משפחה של בעלת סלון הכלות כדי להראות לו את העבודות שלה. אולי הוא יכול לקדם אותה מקצועית ולדאוג לעתידה. ג'וליה מגלה את התוכנית ודורשת להצטרף אליה. היא מאיימת שתחשוף את כל התוכנית אם לא תקח אותה איתה. בלית ברירה היא מצטרפת אליה לנסיעה – חזרה ללונדון.
הבנות חוזרות ללונדון ביום ההפצצות הראשון. ההפצצות מוצאות את האחיות כל אחת בנפרד. כך מאבדת אמלין את אחותה הקטנה. גם החלום שלה לעצב שמלות כלה מתרחק. אמלין עושה ככול יכולתה להתמודד עם העלמותה של אחותה האהובה. היא היתה אמורה לשמור עליה, כך הבטיחה לאימה. כל חייה רגשות האשמה ליוו אותה. העלמותה של אחותה הוא לא האסון היחיד שנפל על אמלין והיא נדרשת להתמודד עם קשיים רבים ולא פשוטים. הרבה יותר ממה שנערה בת 16 יכולה להתמודד.
בהמשך הסיפור אנחנו מגלים מדוע שמה של איזבל הוא לא איזבל ומה עלה בגורל האחיות אמלין וג'וליה.
אמלין מתמודדת עם האסונות שפקדו אותה בגבורה, עם המלחמה הארורה וגם עם העבר המשפחתי של אמה. אמלין תמיד שפטה את אמה על ההתנהלות שלה ועל זה שאין אבא בתמונה. החיים הובילו אותה להבנה והזדהות עם אמא שלה. רק חבל שזה היה מאוחר מידי. אמא שלה כל כך חסרה לה. אמא זו אמא.
הסיפור המרגש הזה מתאר את ההתמודדות של התושבים עם הבליץ אבל לא רק. הסיפור על הבליץ הוא לא המרכזי בספר. אהבתי לקרוא את סיפור החיים של איזבל . הוא מרגש , מרתק וגורם לקורא לא לרצות להניח את הספר מהיד. בדיוק כפי שאני אוהבת !
זהו אחד מהרומנים ההיסטוריים היפים שקראתי.
"אני רוצה שהיא תבין את מה שאני מבינה, שאין סודות לחיים מופלאים. יש רק אמת פשוטה אחת – שעלייך לסלוח לעצמך על שהיית מסוגלת לבחור רק את הבחירות שלך, ולא את של אדם אחר".